|
 מתל אביב לונקובר, מאשה עובדת 24/7 ליוגוסטית שבעיקר נושמת,
משנה לשנה ורגע לרגע.
על ניהול המעבר שבין כל אלו. |
כינוי:
RavitCa מין: נקבה תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
ספטמבר 2005
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 9/2005
 טרוניה וחידה כשאני נתקלת בהם כקבוצה ושומעת את הנציגים שלהם בכנסת,אני לא יכולה לעצור את חבליי התיעוב הניתרים ממני.
אני בנאדם פתוח,אין לי בעיה לקבל את השונה,אפילו אם הוא מסריח לעיתים,אפילו אם הוא עושה הרבה ילדים שמאיימים עליי דמוגרפית.שיעשו כמה ילדים שהם רוצים,אבל למה על חשבון המיסים שלי?למה כשאני נקרעת בעבודה,הם עושים עוד ילד,ולומדים-על חשבוני,למה? מה איכפת להם שאני אוהבת לעשות קניות בשבת?מה איכפת להם איך אני מתלבשת?מה איכפת להם איך אני אוהבת? מה אני אוכלת?למה הם רוצים לכפות עליי,להחליט בשבילי,למה???
קשה לי לעצור רגשות שליליים כלפיי קבוצה שמנסה לגזול ממני את חופש הבחירה,בזה לי,ועוד מעיזה לשלוח את ידיה לכיסיי.
בדרך כלל אני מצלמת מאהבה,אני יודעת שלשנוא זה בזבוז אנרגיה,אבל הקבוצה הזו,בעוד איקס שנים,תבריח אותנו מהארץ,זו הבעיה האמיתית שלנו,הם מתרבים בטירוף,ואנחנו החילוניים השפויים לא.מה נעשה כשהם יהיו הרוב?
ובמיוחד לטליק -היכן התמונה צולמה,ולאן/מאיפה הם הולכים?
| |
|