|
 מתל אביב לונקובר, מאשה עובדת 24/7 ליוגוסטית שבעיקר נושמת,
משנה לשנה ורגע לרגע.
על ניהול המעבר שבין כל אלו. |
כינוי:
RavitCa מין: נקבה תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
פברואר 2006
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 2/2006
יום העצמאות של גב' לביא אני, תמרי, ילדתם של פרידה ושאול מבקשת חלב ממסך מראה אמא כובשת דמעותיה בכר, כובע אוטם אוזניים מדואטים צורמניים, אוברול- פלדה, עמיד משיכות מיקוח עד קבלת הגט .
אני, בתה המתבגרת של פרידה, מבקשת לא להריח בית חף מגבר, לא לעקור שורשיי לא לחזור לקור ירושלמי שחור
אני, סטודנטית לתאטרון בעיר השמש מבקשת מחיאות כפיים על היכולת הוירטואוזית להטמע באחר, להפוך לשקופה
אני, גברת תמר לביא מזדיינת עם בעלי בכל יום רביעי באחת עשרה בלילה, שולחת את בנותיי המצטיינות לחוג בלט, סוגרת עיסקאות סידרתית, חברה אהובה,
מודה בזאת כי יריתי בזה שסירב לפקוח את עיניו, שסירב לחדד את אוזניו, שביצר אותי בחומו שאיבד בי זהותו.
עוד נשימה אחת לידו, והייתי נחנקת.
| |
|