יום ראשון בבוקר, כאן שבתון.

אני:       יאללה בטטה, קומי מהמיטה, יש שיעור יוגה עוד חצי שעה.

עצמי:     מה פתאום, אני צריכה להגיש ארוחת בוקר לכל המשפחה, אלך לשיעור של 11:00.

אני:       בסדר.  

10:30 בבוקר

אני:      נו???

עצמי:    רגע, רוצה לבלות עם המשפחה, יום ראשון היום. יש עוד מלא שיעורים אחרה"צ.

אני:      נו, טוב, אני כבר רואה איך את הולכת....

עצמי:    באמת, באמת אני אלך.  

15:00 אחרי ארוחת צהריים מפוצצת  

אני:     בעוד שעה שיעור

עצמי:   אין מצב, כל האוכל יעלה לי, אני צריכה זמן לעכל, בערב יש עוד אחד.

אני:     פחחחחחח....פדלאה...

עצמי:   את תראי שאלך, השיעור בערב הכי שווה...

אני:      אבל בערב תהיי אחרי ארוחת ערב.

עצמי:    לא, אהיה בצום, נשבעת, אני חייבת ללכת

אני:      נראה אותך, גיבורה....  

מי תנצח?

עדכון:

ערב:

גררתי את עצמי לשיעור האחרון והיה נהדר.  טוב שניצחתי אותי...