כל עניין התקינות הפוליטית מוציא אותי מדעתי.

משו מוכן להסביר לי למה צריך לקרוא לאינדיאנים פה, "בני האומה הראשונה", ולא פשוט"אינדיאנים".

מה יש, מה רע להיות אינדיאני? למה צריך להמציא להם שם חדש, ארוך ומסורבל יותר?

למה אסור אפילו להזכיר ענייני דת ואמונה? הרי בארץ, אפילו הדוסים צוחקים על עצמם.

למה לעזאזל אני צריכה לחשוב פעמיים לפניי כל משפט שאני מוציאה מהפה?

אז זהו, לא עוד, אני מורדת. וכך כשחבר לכתה התלונן כמה קשה לנקות את שאריות "עץ הכריסמס", עניתי לו "איזה מזל שאני יהודיה, הרבה יותר קל לנקות חנוכיות", וזכיתי למבטי שינאה, ובהמשך להתעלמות מוחלטת שלו ממני. מצד שני הרווחתי את הערצתם של סינטייה מהפיליפינים ובריאן הקנדי, אך ההומו.

"נו בטח, למיעוטים תמיד יש יותר הומור" שטחתי את אבחנתי לפני הבנזוג לאחר שנזף בי לשמע עלילותיי.

איך אפשר לפתח הומור כשיש כל כך הרבה פרות קדושות? שאלתי-התלוננתי בפניי חברתי הקנדית, שהגיעה לכאן(מערב קנדה) ממזרח קנדה ונשבעה לי ששם זה ממש לא ככה, הם, כך ספרה, שמחים לספר המון בדיחות גלויות על הצרפתים המגעילים, בורים ומסריחים ממונטריאול, שמשתלטים להם על המחוז...

חברה נוספת "הבריטית", ממוצא הודי, סיפרה על שנאתה של אמה ליהודים בפרט ולמיעוטים בכלל. כששואלים את אמה מדוע התחתנה עם הודי, היא עונה שהוא יוצא דופן... אגב, רק על זה שהעיזה לספר על שנאתה של אמה ליהודים, לידי, כשהיא יודעת שאני כזו, הרוויחה אצלי הבריטית כמה נקודות ....

וכך, פתחנו את פורום אנטי התקינות הפוליטית במסווה של:

 " מועדון קריאה"  שזה בעצם עוד שם ל"מועדון עקרות הבית הנואשות, הנה נעשה משו שאולי יאורר גם את המוח"

חברות המועדון הן: הקנדית מהמזרח, הבריטית, הלסבית, המלוכסנת, הקנדית המקומית(שכנה שלי) ואני .

למזלי הספר הראשון שהקנדית בחרה הוא:eat, pray, love  אמנם רבמכר מדיי לטעמי, אבל אנגלית קלה, כך שלא אצטרך להתאמץ. נראה איזו פרה אמצא לשחוט שם....

ולמי שאין חשק לקרוא אז הנה תמונות מהסתיו האחרון פה:

קבלו את העיירה סטיבסטון, היעד המועדף על משפחתנו לטיולי יום ראשון, בעיקר בזכות מסעדת הדגים והצ'יפס המופלאה, וגם קצת בזכות יופייה...