היום, בשיעור יוגה, תוך כדיי ביצועים לא מוצלחים במיוחד של תנוחות "הנשר" ו"העץ", נפל לי האסימון:

פוקוס. זה מה שחסר לי.

קושי לבצע את התרגילים האלו, שבימים כתיקונם הם נוחים וטובים לי, הוא כמובן ראי למה שקורה בשבועות האחרונים בחיי:

אני אוכלת לא נכון, מבזבזת יותר מדיי זמן מול המסך, הולכת לישון מאוחר ולא עושה מספיק כדיי לקדם את המטרות שהצבתי לעצמי.

זה כמובן גורם לי להרגיש ולהראות רע, ומוביל אותי לשוב ולעשות אותו הדבר. מין מעגל קסמים הרסני שכזה.

מה עירער לי את שיווי המשקל?  אני לא מצליחה להשיג את מה שאני רוצה.

משהוא שאני מאוד רוצה (אחרי כמה שנים של בטלה מאושרת), שבוער בי כבר כמה חודשים, שקשור להגשמה שלי.

אז אני מנסה  לקדם ענינים ונתקלת בקשיים. וזה בסדר, אני רגילה להתמודד עם  מכשולים ולעבוד  כדיי להשיג את מה שאני רוצה.

אבל הפעם זה קשה לי במיוחד. אולי בגלל שלא עשיתי את זה כבר 4 שנים, מאז שהפסקתי להיות  "כרישה" שעובדת 24/7.

אז במקום לתפעל את האש הזו להתגבר על הקשיים, היא נכנסת פנימה ואוכלת בי ואז נולד התיסכול, שמשתק וגורם להרס עצמי.

איך יוצאים מזה? מה יחזיר אותי לאיזון?

שאלת מיליון הדולר...

כל בקר לפני שאקום "לתכנת" בגוף שלי את המטלות  לאותו יום, שמשרתות כמובן את המטרה הכללית. פשוט להמשיך לעצום את העיניים ולראות מה שאעשה. במילים של המורה שלי ליוגה:     "To set my intention"   

כל יום לעשות משהוא אחד (קטן אפילו) שיוביל למטרה.

צעד אחר צעד. להסתכל קצת מעבר לצעד הבא.

יש עוד כמה טריקים אבל אני כבר עיפה....

מה מוציא אתכם מבלאנס? מה מחזיר אתכם לבלאנס?