לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


מתל אביב לונקובר, מאשה עובדת 24/7 ליוגוסטית שבעיקר נושמת, משנה לשנה ורגע לרגע. על ניהול המעבר שבין כל אלו.
כינוי:  RavitCa

מין: נקבה

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2012    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
26272829   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2012

האויב שמבפנים - סירוב


 

כפי שפירסמתי בפוסט הקודם, ובזה שלפניו, יש בכל אחד מאתנו שורש שעלול להצמיח ענפים שגורמים לנו למיכשולים אישיים.

הענף השלישי של השורש הזה הוא:

 

סירוב

מדובר בחסר רצון לחוות חויה מסוימת או להתחבר לאנשים מסוימים על בסיס נסיון קודם (לפעמים זה נסיון שקבור בתתההכרה, שאנחנו לא מודעים אליו), חינוך, מסרים סביבתיים או טראומות.

גיזענות, דיעות קדומות, רכילות ותדמית של מוסדות או אנשים הן  תוצר של התכונה הזו. 

 

עד שעברתי לונקובר שנאתי שלג כי היו לי ממנו זיכרונות שליליים (כילדה בירושלים וכחיילת בצפון), אבל כשעברתי לכאן חברה שיכנעה אותי להתגבר על "הסירוב", וכך נפתח לפניי עולם חדש של ספורט שלג והרים שמהווה לי נחמה ענקית בונקובר האפורה. כשגשום ואפור בעיר אני נוסעת 30 דקות ומגיעה לאחד ההרים שמקיפים את העיר. שם על הפיסגה, הכל מושלג ובהיר ומרנין את הלב והנשמה, והכל בזכות זה שהתגברתי על הסירוב שמבפנים.

 

זה יכולה להיות רשת או חנות שיש לכם ממנה זיכרונות שלילים מלפניי 10 שנים ונשבעתם שלא תיכנסו. והנה,  מסיבה כלשהיא בכל זאת נכנסתם וראיתם שהכל שונה, טוב  ומשתלם יותר.

 

זה יכול להיות מזון או מאכל שאתם מסרבים לגעת בו שנים, כנראה מזיכרון ילדות הכרתי או תתהכרתי, ואולי הגיע הזמן להפתח אליו שנית. אולי הגוף שלכם צריך ורוצה את זה עכשיו

 

וכמובן ואולי גם הכי חשוב: אנשים, כולל עצמכם.

אני? אני לא בנויה לעבוד במכירות(כך טענתי לפני כ20 שנה ולבסוף התחלתי לעבוד  במכירות במלון בהצלחה מרובה, שהובילה לפתיחת עסק עצמאי וקריירה משגשגת).

הוא? שמעתי עליו הוא לא רציני (כך אמרה לי חברה על מי שהיום בעלי כבר יותר מ23 שנה). 

 

 

התנאי הראשון להתגברות על הסירוב הוא להבין שאנחנו משתנים והעולם שמסביבנו משתנה בכל שנייה.

תחשבו על זה כהפתעה: תפתיעו את עצמכם כל יום במשהוא קטן: לקרוא סופר שפעם לא אהבתם, לטעום משהוא שעד עכשיו לא ניסיתם, לבקר במקום שלא חשבתא שיעניין.  ואולי אפילו לחדש קשר אם בנאדם שרבתם איתו בעבר, לפני הרבה שנים. ככלות הכל כבר עבר המון זמן, אולי משהוא השתנה?

 

מתי הפתעתם את עצמכם בפעם האחרונה? 

 

עוד דוגמא לשבירת "סירוב": גדלתי על המיתוס שעורבים הן ציפורים רעות. והנה הזוג הזה, מורטון ויפה  מלווה אותי כל פעם שאני עולה ל"הר גראוז", הם אוכלים לי מהיד ושומרים עלי בדרך חזרה. אין לי ספק שהם מזהים אותי וקשורים אלי כמו שאני אליהם. לפניי כמה חודשים הם הפכו להורים מאושרים.

מזל שהייתי מספיק פתוחה להתגבר על הדיעה הקדומה ולהפתח לחברות הנפלאה שבנינו.



 

 

 

נכתב על ידי RavitCa , 27/2/2012 15:52   בקטגוריות גוף ונפש, הוראות הפעלה, החיים הטובים, המעבר, העיקר הבריאות, ונקובר, חופרת, טבע, יוגה, יוגה סוטרה, מודעות עצמית, על בורות ודיעה קדומה  
22 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים , החיים מעבר לים , רוחניות ומיסטיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לRavitCa אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על RavitCa ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)