|
 מתל אביב לונקובר, מאשה עובדת 24/7 ליוגוסטית שבעיקר נושמת,
משנה לשנה ורגע לרגע.
על ניהול המעבר שבין כל אלו. |
כינוי:
RavitCa מין: נקבה תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
מרץ 2006
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 3/2006
ביקורת בונה הגוזלה גילתה שבן מהכיתה גונב ממנה, ומאחרים באופן קבוע. כשסיפרתי לאמו בעדינות על המקרה היא הגיבה: או קיי שמעתי. ובזאת סגרה את הנושא. אם חלילה זה היה קורה לי, הייתי רוצה לשמוע עוד וגם הייתי מודה לאמא שאמרה לי, כי הריי אני רוצה לדעת על בתי הכל, גם על מצוקותיה, וגם אם הן לא סימפטיות. בכלל היחס שלי לביקורת הוא כמו למצרך חיוני: מכיוון שתמיד אני רוצה להשתפר, מכיוון שקשה לי להיות אוביקטיבית כלפיי עצמי והקרובים לי, חשוב לי מאוד לשמוע ביקורת, מכל הסוגים. נכון, יש עם זה בעיה: כשמחמיאים יותר מדיי זה נראה סתם חנפנות, לכן כשאני מחמיאה, אני תמיד גם מפרטת: את נראית טוב היום, סידור הגבות הזה עושה פלאים לפנים שלך... וכך אני שמחה אם גם אומרים לי... כשמקבלים ביקורת שלילית תמיד אפשר לחשוד שנותן הביקורת דיבר מתוך קינאה ולא מתוך כוונה אמיתית, לכן כשאני מבקרת, זה תמיד קונסטרוקטיבי, ועם הצעות יעול. אני אף פעם לא מתיחסת לאינטרסים של נותן הביקורת, אלא רק לשאלה: במה הביקורת הזו יכולה להואיל לי? אם זו ביקורת שאין לי מה לעשות אתה, אני שואלת את נותן הביקורת מה הוא מציע? לפעמים באמת נותנים לי תשובות מועילות, שלא חשבתי עליהן.
ומשהוא לשטוף תעיניים

| |
לדף הבא
דפים:
|