"חיוך חלקו לכל אחד, אבל את הלב תנו רק לאחד."

יומני היקר,

עכשיו זה מאוד קשה להגיד לך את המילים הראשונות שלי,

אני רוצה להגיד לך שאני פשוט פשוט פשוט קשה לי להעביר את היום.

כל שנה כל שבוע כל יום כל שעה כל דקה וכל שנייה אני משתעמם לעצמי,

אני רוצה להשתעמם עם מישהו לחלוק את השעמום המדהים הזה עם מישהו.

כל פעם זה קורה לי, אני צריך פשוט להתעסק בדברים שמתעסקים כל הזמן בני אדם,

אבל אני אחר, תאמין לי פשוט תאמין אני ממש אחר.

אני עוד לא מכיר אותך אבל אני מכיר אותי טוב יותר מכול אחד, אפילו מהורי.

אני חושב וחושב למה זה נהייה לי כל יום ככה, אני לא מביו.

זה מעצבן יותר מאשר להתעורר ולראות שאתה שוכב עם המיטה שלך ברחוב כמו הומלס

ושכל הילדים והחברים והידידים של צוחקים עליך.

זה גם מנתק אותך מהחיים וגם עושה לך הרגשת זוועה,

אני רוצה להיות יותר מקובל, יותר ילד מסומן ב V.

שכשיראו אותי ברחוב כולם יתחבאו מאחורי השיחים.

אבל אני אוהב את האופי שלי כי אני רגיל אליו פשוט,

אבל שכשאני יתחלף אני לא ירגיש כלום כי אני ישר יתרגל לאופי החדש.

יומני היקר ? זה היה כל מה שרציתי לספר לך.

אבל זה נשאר סוד קסום ועמוק עמוק ביניינו. D:

אולי אני אוהב תפוח, אבל אותך בטוחחחחחחח... 3>