דרוש נסיך פנוי

כמו רבים ורבות אחרים,לעיתים נדמה כי זה כולם,שוטטתי באתרי הכרויות.כן,כבר דליים של מילים נשפכו על הכרויות אינטרנטיות הזויות לרוב,אוקיינוסים של מאמרים וטקסטים ברשת בגנות אמצעי השידוך הוירטואלי הזה ובכל זאת,עדיין,אני גרושה,בת 40 וקצת,לא מסתובבת בגנים או במועדונים ולא משרתת בקבע בבסיס עם עשרת אלפים גברים במדים.אין ממש ברירה אלא להודות כי זהו כלי,אמצעי,גלולה מרה עם תופעות לוואי קשות שיש לבלוע ואחלים מבדידותי.

ואז הוא פנה אלי.צעיר ממני.חשב שאני יפה ואיכותית, שזו סיסמה גברית שפותחת את דלת ליבה של אישה,אוטומטית לרווחה.

דברנו מעט ועברנו לטלפונים,מסרונים,מיילים,שעות וימים בטרם נפגשנו.שלחנו זה לזו תמונות,מילות אהבה,מכתבים,שירים מיוטוב ולמדנו זה על זה רבות.מסיבות שונות לא יצא להפגש מהר.

וכן,התאהבתי בו.עורך דין הוא מקצוען בלהניח את האצבע במקום הנכון.היה לו קול מלטף ומעודן,אוצר מילים עשיר,טוב זה ברור,גילו עמד לזכותו ומקצועו כמשפטן מעורר רפלקס מותנה אצל כל אישה ברת דעת,גם אצלי.

הדימוי הזה של עושה הצדק,מגן החלשים,החלקלק ,חכם כשלמה המלך,מוסרי כנשיא בית המשפט העליון,רציני כמו כירורג בניתוח לב פתוח,אבל גם חייכן מבוייש,מגיב במינון הנכון,רומנטי אך בעל שליטה עצמית גבוהה,כל אלו עשו לי את זה,וואו,איך שזה עושה לי את זה,האם ציינתי שהוא גם נאה?

כדי לוודא הריגה הוא נתן לי ישר ללב את הנוק-אאוט שמפיל כל אישה גרושה עם ילדים כשכתב לי שהוא רוצה להכיר את ילדי, שהוא אוהב ילדים, וילדי שלי הפרטיים, חשובים לו.

הוא אף ביקש ממני להראות את תמונותיו לילדים.הססתי,טרם נפגשנו,הרי לא ברור אם הייתי לטעמו,אם הכל יתחבר במציאות,אם יקבל אותי,את גופי בן ה-40 שידע לידות,הרזייה והשמנה ושאר התעללויות הטבע.

הוא ידע להרגיע."את יפה מבפנים זה מה שחשוב לי" טען שוב ושוב.אני אישה יפה כך אומרים לי,אני מרגישה יפה לעיתים, אך בכל זאת רחוקה ממושלמות וכנראה שגם הוא אבל, היה שלב שכבר הייתי מוכנה לקבלו מחוסר איברים עד כדי כך הלכתי לאיבוד.

ואז נפגשנו.הוא היה אחר ממה שדמיינתי ובטח גם אני בעיניו.למרות זאת רציתי בו,בחיבוקו,במילים היפות ששלח לי,רציתי לתת לו צ'אנס.הוא היה יחסית גבר קטן,גוף ממוצע,שעיר במידה מוגזמת ואפילו נדירה עבורי.

התנהגותו היתה מוזרה והוא כבר לא ממש היה הנסיך שדמיינתי ובכל זאת, רציתי בו,בקרבתו.אני אישה בשלה ויש בכוחי להתאהב גם במלך הביצה אם רק יהיה טוב אלי,אני מכירה אותי,בקלות יכולתי לייפות אותו בעיניי.

הגענו למיטה והוא היה מחוסר נסיון,זה היה ברור,לא היה מקום לשאלות,ואפילו מוזר במעשיו.

עדינות הלכותיו פגה שם באחת.הוא היה תקיף,עקשן,כוחני,חסר בטחון ולא סבלני. הוא לא בא להכיר אותי ,כפי שטען, או ללמוד אותי ולמצוא אהבה וקשר רציני,לא,ממש לא.כשהצבעתי על תמונות ילדיי "החשובים לו" הוא אפילו לא היישיר מבט לתמונות,לא שאל שאלות,לא התעניין בדבר.כפי הנראה,הוא בא להתנסות בסקס עם מבוגרת ממנו,עוד אימון או משהו כזה,המטרה היתה חשובה ולא האמצעים.

ולמרות זאת רציתי בו.כנראה הייתי תחת השפעת הורמונים בלתי מבוקרת ובמינון מסוכן.והוא הלך.כשהלך ידעתי שלא אשמע ממנו שוב.הררי המילים,אגמי הבטחות,מאות מסרונים ושקים של שירים וטקסטים נותרו מיותמים.אינני תמימה,חוויתי רבות בחיי. קשרים לא מועטים עם גברים נפתחו ונסגרו אצלי, לעיתים כמו דלת ראשית בחדר מיון......ועדיין הוא הצליח להכות אותי בלי שזזתי מילימטר,כמו טירונית מתחילה ומעוררת רחמים.לא הייתי הלוחמת המיומנת כפי שחשבתי שאני.

בת 40 פלוס,אמא לילדים,משכילה ובוכה לתוך ערמת מגבונים כמו בת שש-עשרה.

מה יהיה איתי? מה יהיה?