רשימת השירים שלי הולכת ונהיית קטנה מיום ליום.
כל שיר מזכיר לי מישהו. ואף פעם לא מזכיר לי קונוטציה חיובית. אתמול פשוט ישבתי בלילה על המיטה ועברתי על כל השירים בפלאפון. כל שיר העלה בי זיכרון, זיכרון שאולי באמת הייתי מעדיפה פשוט לשכוח. הזכיר לי פנים, חוויות תחושות שרק אם הייתי יכולה הייתי מוחקת אותן.
פתאום כל השיר מקבל משמעות אחרת, משמעות שמשתייכת לאותו אדם שמעלה את אותי זיכרון ישן.
אין לי זיכרון אחד מושלם מכל השירים האלה. תמיד אחד קשור באקס שעזב או בחברה שהלכה או בסתם כאב שחשתי פעם והחלטתי לשמוע את אותו שיר.
והמילים הכל כך נכונות של עברי לידר : 'ושירים מזכירים לי פנים שאולי רציתי לשכוח' - זה כזה נכון, אני רוצה לשמוע שיר חדש, בלי שתיהיה לו היסטוריה.
לא רוצה שכל שיר ייקשר אותי אוטומטית לאדם שאני באמת לא רוצה להעלות בזכרוני.
כמה מדהים וגם עצוב מה ששירים יכולים לעשות.