-למרות שזה בדילהיי-
בכתבת "הארץ" שבישרה על קיומו של "טקס יום הזיכרון לנכבה הפלסטינית" (לשון האירוע בפייסבוק) ערכו מארגניו תיאום ציפיות. בין שאר דבריהם הצהירו כישראלים "כמו ביום השואה, כך אנו מצופים להכיר באבל הפלסטיני על הנכבה" ובנוסף, חשפו את הליין- אפ לטקס: דקת דומיה, קריאת "יזכור", עדות פליטים שעבו את בתיהם בכפר שייח' מוניב ב- 1948 (כיום שטח אוניברסיטת תל אביב) ושיר ששמו "בתחנת הרכבת". לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין מה מסתתר תחת כוונות המארגנים או מומחה ללשון כדי להבחין בסמנטיקה המתכתבת על גבול ביזוי ימי הזיכרון הממלכתיים לחללי צה"ל והטרור או לשואה ולגבורה.
אנחנו, הרוב השפוי והציוני מימין ומשמאל, החלטנו שעד כאן- לא ניתן יד לפרובוקציה מתוכננת מראש מבית מדרשם של אותם הסטודנטים שעורכים מפגני תמיכה במחבלים הכלואים בישראל והמרצים המכפישים את שמה של אוניברסיטת ת"א בחו"ל וקוראים להחרימה. שלא תטעו לרגע, למארגנים או למשתתפים לא באמת אכפת מהאסון של ערביי פלשתינה, גם לא מהאבל הפרטי הלגיטימי על אובדן בתייהם. ה"נכבה" כבר מזמן הפכה לכלי ניגוח פוליטי בינלאומי במאבק ארגונים קיצוניים לשמיטת הבסיס תחת לגיטימציה של מדינת ישראל והצגתה כ"מדינת אפרטהייד" תוך קידומו של פיתרון המדינה הדו - לאומית שיביא לחיסולה כמדינה יהודית - דמוקרטית.
לא מאמינים? חפשו מידע בגוגל על ארגון "זוכרת" הנמנה על מארגני הטקס "ומתמחה" בקידום זכות השיבה של הפליטים הפלסטינים לתחומי הקו הירוק. לא ייתכן שהסטודנטים (המקרה שלי הפרה- סטודנטים) נסכים להחלטת הנהלת האוניברסטה לאפשר קיומו של אירוע המתייחס להקמת ישראל כאסון, קורא לזכות השיבה, ועוד בשיא חוצפתו מתייחס לאוניברסיטה כשטח כבוש. בטרם תיחתם עוד מערכה בתיאטרון האבסורד של המוסד הזה, מחובתינו כולנו לעצור לרגע ופשוט לומר "לא"!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
