Gossip Girl

אף פעם לא הבחנתי כמה שהשמים ריקים כמואז שרבצת עליי במלוא הכבדות וניסרת.

נשיפותייך החמוצות על פניי ואני מביטה למעלה מחפשת משהו להאחז בו, ואין, כה מושפלת..מושפלת..מושפלת..!

עכשיו גם אתם בוכים.

ותמיד מאוחר...

זה הבכי שלכם! האפילוג השמנוני לכל המחזות התואבה שבעולם!

אני כ"כ שונאת אתכם!

ואתה, אתה שלי, אתה תמות בשבילי, שמחת קצת על פירפורי, עכשיו תורי לשמוח על שלך.

מפיך השתברבה לשון כחלחלה, ומפי לשון ורודה מפזזת, ובפעירות פיך במחנק, אסגור את רגליי באנחת רווחה.

כי אני היא שאהפוך אותך למת, לגופה, לאבק, לשבריר אויר

לכלום!