אני מגיעה לעיגול של הרחוב ואז אני רואה את התמונה הכי מטורפת שראיתי בחיים שלי.
15 בנות, חלק מהן מחזיקות תינוק על הידיים.
אבל מה שהיה חסר בדיווח שביד השניה הן מחזיקות אלות וקרשים, ופשוט מפרקות כל דבר שבא מולן- פשוט הכל. שמשות של מכוניות וחלונות ובסטות שאנשים עובדים בהם. הן פשוט כמו הוריקן מסתובבות ומפרקות את הכל!
ואני עומדת שם ככה, אני חושבת בערך איזה חצי דקה. והקצין שלי בא לדבר איתי ואני בכלל לא קולטת. אני בכלל לא רואה אותו, אני רואה דרכו.
והוא תופס אותי ומתחיל לתת לי סטירות "נו צאי מהשוק!" - אז אני יוצאת מהשוק ואני רצה למתנחל שמנסה לקרוע עם היד שלו איזה פעמון של דלת, כניסה לבניין.
אז אני תופסת אותו מאחורה ואז הוא מסתובב וצועק "פרוצה!, מה את נוגעת? אסור לך לגעת בי!" - אז אני עוזבת אותו. והוא קורע את הפעמון של הבניין - אז אני שוב תופסת אותו, ואז הוא שוב צועק "את לא מבינה שאסור לך לגעת בי? את מחללת!" - אז אני עומדת שם ונותת לו לעשות מה שהוא רוצה.
אז הוא לוקח בלטה ודופק אותה בדלת של הבניין ואז הקצין שלי מגיע ואומר לי "מותר לך לעשות מה שאת רוצה! את יכולה לגעת בו".
אז אני שוב תופסת בו, והוא שוב צועק אז אני עוזבת אותו.
אבל בו זמנית מתחילים להתאסף פלסטינים מהצד של הרחוב ומתחילים לסגור עלינו..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
