היום זה ערב האזכרה לזיכרה של דנה רייך ז"ל.
דנה נהרגה בתאונת דרכים בעודה בת 16 בלבד. היא הייתה עם אימה דלית רייך באוטו, שדלית ניצלה ודנה נהרגה מיידית.
אני הכרתי את דנה בתנועת הצופים. הייתי הראשגד"ית שלה, והצופים היה בשבילה כמו "ארמון החלומות" - הוא היווה עבורה בית שני, ולפעמים אפילו גם ראשון.
כל מי שזכה להכיר את דנה, למד להכיר ילדה מאוד מיוחדת שבמהלך חייה הקצרים הספיקה לאגור חוויות של עשייה למען החברה, למען אנשים חסרי אמצעים והתנדבות בלתי פוסקת למען הקהילה בעיר.
אין ספק שדנה ספגה בבית את החינוך לנתינה וכך גם תרמה לחברה במותה כאשר משפחתה תרמה את אברייה כדי לתת חיים ואיכות חיים לאחרים.
היא הייתה כישרונית מעבר לכל רמה, היא למדה משחק בעיר וכבר בגיל 15 התקבלה לבית ספר למשחק היוקרתי 'בית צבי'.
תמיד היה כיף להיות בסביבה שלה, תמיד שדנה הייתה באה לשבט תמיד ידעתי, שלמרות שאני אמורה לפעמים להיות קשוחה איתה, מעצם תפקידי, אבל מבפנים ידעתי שלא משנה כמה קשוחה אני אהיה, תמיד עולה לי חיוך רחב לראות אותה מגיעה למסדר שבטי, והיא לא פיספסה אף פעולה. מרוב שהיא הייתה יצירתית, היא הייתה לפעמים ניגשת אליי ונותנת לי רעיונות לפעילויות ולימים מיוחדים.
אין לי כל כך הרבה מילים עוד להוסיף ולכתוב, רק אני יודעת שחסר לכולם כאן בלעדייך, כי אני יודעת מה זה להיות איתך ביחד. שהלכת, לקחת איתך עוד איזה חלק מכל אחד ואחד שהכיר אותך.
בסטודיו למשחק בעיר, הסטודיו שבו למדת, אתמול נחנך אולם חדש על שמך, אולם 'דנה' - ככה שיום יום, כל פעם שמישהו ייכנס ויראה את שמך בגדול על דלת האולם, ויזכר בך, איך היית אוהבת כל כך להיות כאן, ועד כמה הפחת שם שמחת חיים.
אני מתגעגעת אלייה, כמו כל מי שהכיר אותה. היא חסרה לנו בשבט בתור חניכה, והיא חסרה בתור חברה.
המלאכים עכשיו חוגגים לך 18 יפתי.
כל כך מתגעגעת ♥
בבלוג זה
בכל הבלוגים
