וואו. היום פשוט הרגשתי מקומטת וזקנה (ראוי לציין שחגגתי 18 רק לפני חודשיים).
כשאמרתי לבן דוד שלי הקטן (בן 12) איך להתלבש, והוא ענה לי "עם כל הכבוד, את עברת את הגיל שאת אמורה להבין איך אנחנו הצעירים מתלבשים" - וואו אין לכם מושג כמה זה שרף אותי. רציתי לצעוק לו "הייייייייייייי, אני רק בת 18 ! " - אך ללא הצלחה, פשוט נשארתי המומה.
ומה עוד גם, שהם יוצאים לבורגוס בר מחוץ לעיר. התמלאתי קנאה מטורפת לאיך שאני הייתי בת 12 יצאנו לטיול קטן וכל ילדי השכונה פשוט קינאו בי בצורה חריגה. והיום 12 זה מינימום בורגוס מחוץ לעיר, ומסיבות לילדים ולפחות 5 פעמים חו"ל כל רבעון.
סלחתי לו על זה.
אבל עדיין חשבתי על זה. ובעודי משתעממת מול סרט שמוצג בטלויזיה של 74 אינץ' שמסביר איך לעשות ניתוח בעורק הראשי ולא חוסך בפרטים הכנתי לי רשימה קצרה למה שכולם עשו בכלל ואני בפרט בילדותי.
אז ככה :
* לקבל החלטות בעזרת אן - דן - דינו.
* שיגיבו לטעויות שאני עושה בכך שיגידו לי "נסי שוב חמודה".
* שהבעיות הכספיות ייוחסו רק למשחק מונופול.
* שיש שלוש חברות טובות וזה לא נראה מוזר.
* שמי שעבר את גיל 20 היה נחשב זקן מת.
* שהרשת במגרש טניס שימשה גם לרשת של כדורעף.
* גלידה בהחלט הייתה נחשבת לאחת מאבות המזון.
* הדבר הכי גרוע שהמין השני יכל להעביר לנו זה כינים.
זה הפיתרון המושלם שאתה מרגיש קצת זקן.
תעשו רשימה, ותבינו שכל זה לא היה כל כך מזמן :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
