יותר מכל דבר אחר, יום הכיפורים הוא שיעור בצניעות.
מפני שהוא לא אומר לנו רק לבקש סליחה, אלא גם להכיר בכך שיש על מה.
אתם שוגים לא פעם, אמר האל, אתם לא חסיני טעות, יש לכם חולשות, אתם לא כאלה צדיקים כפי שנדמה לכם.
זו הוראה כואבת, מפני שהיא מכריחה אותנו להטיל בעצמנו ספק. הודאה בטעות היא הרי לא האינסטינקט הראשון שלנו. רוב הזמן אנחנו מעדיפים להסתובב בעולם צודקים ומרוצים מעצמנו, ולחשוב שכל האחרים אשמים.
אלא שאלוקים העדיף שהצדק יישאר הביזנס שלו, כי בני האדם תמיד ישתמשו בו בסוף לרעה. הרי רוב הדברים הנוראים בעולם קרו בגלל אנשים שהיו בטוחים שהם צודקים.
אז פעם בשנה אלוקים מזכיר לנו שרוב הרציחות, רוב המלחמות, רוב מעשי העוולה, נעשו בידי אנשים שאמרו לעצמם שהם נלחמים למען הצדק.
זה אולי בלתי נתפס בעינינו, אבל גם אוייבנו הגרועים ביותר משוכנעים בצדקתם. כל חבורת הזבל המקיפה אותנו - חמאס, חיזבאללה, איראנים, גיהאדיסטים, אל - קאעידה - חבר אותם לפוליגרף ותשאל אותם אם הם צודקים, והמחט לא תזוז כשהם יגידו "כן".
וכשינסו לברר עם החבורה מעוררת חלחלה הזא למה הם כל כך בטוחים שהם צודקים הם יענו תמיד את אותה התשובה: "כי אלוקים אומר לנו". או כפי שנהוג לומר זאת אצלנו, בשכונה המזרחית - תיכונית: "כי האלוקים שלי הרבה יותר טוב מהאלוקים שלך!". - אין צורך לומר שהם טועים, אין צורך לומר שמדובר בניסיון מתועב להצדיק משהו איום, אבל אחרי אלפי שנים של דם, אש ותמרות קסאם קשה להאשים את האל בכך שהוא אינו סומך על המין האנושי. יש לנו הרי נטייה מובנית להשתמש בו לרעה.
בעצם, אנחנו לא צריכים ללכת רחוק עד השכנים. כי להבדיל אלף אלפי הבדלות, הרי גם את אלוקיי ישראל חילקו לעשרות גרסאות, שכל אחת מהן משוכנעת שרק היא צודקת:
אלוקיי החרדים האשכנזים, אלוקיי החרדים הספרדים, אלוקיי החסידים, אלוקיי הליטאים החושבים שהחסידים אינם באמת יהודים, אלוקיי הכיפות הסרוגות, הלבנות הגדולות, אלוקיי הכיפות הקטנות על הצד, אלוקיי הגבעה בשומרון שאסור באיסור מדאורייתא לסגת ממנה, אלוקיי הרבנות הצבאית, שקוברת חיילים רוסים מחוץ לגדר, אלוקיי הרפורמיות שרוצות להתפלל בכותל עטופות בטלית, אלקיי הדתיים שרוצים לזרוק עלייהם אבנים.
להמשיך?!
אלוקיי מנשקי המזוזות והזקנים, המשתטחים על הקברים, לובשי חוט האדום של הקבלה, המסורתיים שעושים קידוש והולכים לסרט, האמהות הטליבאניות, אלוקיי האוהדים של בית"ר, שינצח את אלוקיי האוהדים של מכבי חיפה, אלוקיי אלה שלא מקבלים תלמידות ספרדיות לבתי הספר שלהם כי זה מה שאלוקים אמר להם באופן אישי שזה בסדר.
הם שונים מאוד אלה מאלה. שונים כל כך, שקשה לפעמים להאמין שכולם נבעו מאותו עם, עם הספר. מאותה מערכת חוקים. הדבר היחידי שמשותף להם הוא השכנוע המוחלט בצדקתם. מבחינתם, אין שאלה בכלל, ברור להם לגמריי שהגרסה שלהם היא הנכונה, היא המדוייקת, היא הדבר היחיד שאליו אלוקים התכוון באמת וכל השאר סתם מקשקשים.
איזו יוהרה.
והגאווה היתרה הזו היא הסיבה שאנחנו זקוקים כך כך ליום הכיפורים. כדי שכל מי שאמר לעצמו שרק הוא מבין את אלוקים- אמר במעשה או אמר בדיבור, יצטרך לבקש סליחה.
כי אלוקי ישראל החליט כהרגלו להציל אותנו מחולשותינו הגרועות ביותר, ונתן לנו את היום הקדוש ביותר ליהדות כדי שלא ניפול לפח הזה.
הוא נתן לנו יום אחד בשנה שבו עלינו לעצור הכל ולהזכיר לעצמנו שלאף אחד אסור לדבר בשמו.
תסתכלו פנימה, אמר האל, תעצרו הכל ותסתכלו עמוק ובכנות ובאומץ, ואז תגלו שלא אני אמרתי, אלא אתם. זה לא הצדק שלי, אלא הצדקנות שלכם. לא הוראה מגבוהה, אלא הצורך שלכם להתנשא מעל אחרים.
אני לא מוכן שתשתמשו בי, אמר האל, לא כדי להצדיק גזענות, לא כדי להכשיר אלימות, לא כדי שתיהיה לכם סיבה להיענות לאינסטינקטים הכי אפלים שלכם.
זכרו שמבטו של האלוקים חודר כליות ולב, וכשאני מסתכל לתוך נפשכם ומגלה שאין בכם שום התלבטות, שאתם בטוחים שרק אתם יודעים על מה דיברתי, שאתם לא באמת חושבים שייש לכם על מה לבקש סליחה, אז אני יודע שמשהו אצלכם לא בסדר.
היהדות היא דת של בחירה. זה חלק מכוחה המוסרי. רק שאין בחירה בלי ספק. אין בחירה מבלי שהעמדת את עצמך גם בצד השני, שניסית להבין גם אותו, שהצלחת לראות אותו באמת.
היכולת לבקש סליחה היא גם היכולת לקבל את האחר, את היותו שונה. את העובדה שיש לו צדק משלו. לא רק על מעשנו הרעים אנחנו מבקשים סליחה, אלא גם על כך שבאותו זמן, באותו רגע, לא הבנו שהם רעים.
למה אנחנו צריכים יום מיוחד בשביל להסתכל פנימה? מפני שבדרך כלל אנחנו לא עושים זאת מפני שקל הרבה יותר להגיד לעצמך שאתה צודק, שהם לא מבינים. שאלוקים אמר.
אלא שאלוקים לא אמר. במקום זה הוא שולח אונו לבית הכנסת ביום הזה כדי שנענה את נפשותינו בשאלה איפה טעינו?
אני מסתכלת על ההוראה הזו ומתמלאת ייראת כבוד למול חוכמתה האלוקית. כי אנשים ששואלים את עצמם "איפה טעיתי?" הם בהכרח אנשים טובים יותר מאלו שאומרים לעצמם "אני צודק".
בבלוג זה
בכל הבלוגים
