רוח

מהרגע שהיה לי פייסבוק לא יכולתי להתנתק רכשתי מאתיים ומשהו חברים בלי קשר ששלחו חברות. המשפחה הגדולה בלי עין הרע אפילו הנינים של חמותי מחוברים לפייס אז יש לי חברות עם ילדים בגיל 7 . זה כבר התחיל להיות משוגע יותר מידי חברים של חברים וכל מה שעשיתי זה לשבת לצפות בתמונות במסיבות של אחרים לשלוח סטטוסים על החיים שממש לא סופרים אותם. ניסיתי להעביר מסריים על החיים כי אני לומדת מודעות עצמית . אבל את מי זה מעניין . המורה שלי אומרת בפסגה אין מקום להרבה אנשים . והיא צודקת לילמוד מודעות עצמית ולעמוד מול הפחדים שלי צריך אומץ אומץ לנתץ מחסבומים ואומץ לטפס גבוהולהביט רק קדימה .

היו לי כמה אנשים מענינים בפייבוק  לדבר איתם 2 או 3 בסוף החלטתי לחזור לבלוג לכתוב את רחשי ליבי את שירי את סיפור חיי את הפתעות החיים שעוד מחכים לי

 כמו לפגוש את אמא בגילי וליצור קשר שאף פעם לא היצליח לשרוד אולי הפעם כן . הקורס החדש הלימודים החדשים מבטיחה שיהיה מעניין.

מימני הכוכב

רוצה להיות כוכב מנצנץ

שמשאיר אחריו שובל של אור

רוצה להיות כוכב זוהר

שמראה לכולם את הטוב

את הטוב שברע שמעז יוצא מתוק

רצון חזק ששום דבר לא יעמוד כנגדו

להיות כוכב להאיר שמים חשוכים

כי כוכב זו תקוה לכל מי שנושא עיניים .

כי האור הכי קטן דוחה הרבה חושך .