-חדר כושר הולך לי מצויין, באמת. אני לא כזאת עצלנית כמו שתיארתי שאהיה.
אני כבר לא תפוסה ויש לי מוטיבציה להמשיך עד הסוף.
זה תופס לי הרבה זמן פנוי, את רובו הייתי מבלה עם החברים שלי, אבל הם יודעים שזה חשוב לי מאוד.
ואני מאוד מעריכה אותם על זה.
-מתמטיקה. המקצוע הכי שנוא עליי בעולם כולו. אני מפחדת שוב להיכשל, שוב לבוא הביתה ולשמוע את אמא ואבא צועקים עליי עד כמה שאני יכולה להיות טיפשה, 'מתמטיקה זה קל' בלה בלה בלה.
אני מרגישה שאני חייבת לתת את המקסימום מעצמי כדי להצליח, המבחן הוא ביום חמישי הקרוב
ובבוחן שעבר, לא נכשלתי בזכות תמרה.
ואני באמת מקווה שאם אני אצליח, אני ארגיש יותר טוב עם עצמי. זאת אומרת, פחות טיפשה.
זה באמת יהיה נפלא. באמת.
-למדתי להתנהג נורמלי בקשר לאמא שלי. לנשם עמוק כשהיא מתחילה להתעצבן ופשוט לשתוק.
אני יודעת שאם אני אריב איתה זה לא יגיע לשום מקום כי היא עקשנית נורא ואני ירשתי את העקשנות ממנה.
היא בסך הכל פוחדת שיקרה לי משהו ורוצה לדעת קצת יותר על החיים שלי ואני מבינה אותה כשהיא מתקשרת הרבה אליי כשאני בחוץ ושואלת איפה אני ועם מי אני ומה אני עושה.
אני שמה את עצמי במקומה ובאמת מבינה איך היא מרגישה, זה הטריק שלי והסוף למריבות ביננו. לפחות הפחתה במריבות.
היא באמת אוהבת אותי. והיא מזכירה לי את זה כל יום. אני לא רוצה שהיא תבכה בגללי שוב, זה מפחיד אותי.
-וסתם לסיום רציתי לשתף שהחלפתי את הנקודה של הנזם לחישוק. כמובן שהוא לא נשאר בינתיים, כי בבית הספר לא מרשים,
אבל זה ממש ממש נחמד.
זה הכל.
ביי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
