הפוסט הזה מוקדש לאחת הנקבות שאני יותר אוהבת, אנה.
או, אם תרצו, 'קטיה,בלאט'.
היא בת 16, מתאמול. וזה עצוב ששכחתי מזה והיא הזכירה לי רק היום, אני ממש לא מעודכנת.
אבל לא נורא, העיקר הכוונה :)
היא כוסית, והיא בן אדם טוב, ותהיה לה גיטרה חשמלית עוד מעט. הזונה הזאת!
3>
מזל טוב :)
אז אתמול הגשמתי משהו שרציתי כבר המון זמן. עשיתי אינדסטריאל, ואני כלכך שמחה שהשגתי את מה שרציתי :)
נסענו אני ומאיה בדרכנו לסטודיו, אני כולי בעצבים ובהתרגשות, לא אכלתי כלום מקודם. [והאפשרות שבגלל זה אני אתעלף פרחה מזכרוני. יופי אסתי]. בכל מקרה, הגענו ליעד. הפירסרית הייתה חביבה ביותר. הצקתי לה עם המון שאלות על התחום שבו היא עוסקת, ועכשיו אני יודעת שלומדים במקום מיוחד ברעננה, מואהאהאהאה.
העסק עצמו כאב, אני חייבת להודות. מאיה החזיקה לי את היד ולחצתי חזק חזק, אני כלכך שמחה שהיא הייתה שם איתי, הייתי מתעלפת אם היא לא הייתה שם. החור הראשון כאב לי, אבל השני [ההליקס הקדמי] כאב פי שלושה. אבל לא נורא, סובלים בשביל מה שרוצים.
התוצאה מדהימה :) לא נפוח מידי ולא אדום מדי ולא כואב מדי.
ההורים לא יודעים, כי הם לא מרשים, ואני גם לא אגלה להם. אבל בשלב כלשהוא הם יראו ואני אתרץ איכשהו. לא ממש אכפת לי.
הנה האינדסטריאל שלי.
אגב, יש הצעות לשם? ואל תגידו לי בובריק ;)
זה הפירסינג הכי חביב עליי עד כה :)
זהו. היום כנראה יושבת בבית בגלל העומס של שבוע הבא, חרישה מטורפת.
שבוע טוב וזה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
