לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

If ever words were spoken, painful and untrue


Far beyond driven

כינוי:  slither

בת: 35

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2005    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2005

,Lay beside me


 

 

 tell me what they've done

Speak the words I wanna hear, to make my demons run

 The door is locked now, but it's open if you're true

If you can understand the me, than I can understand the you

 Lay beside me, under wicked sky

The black of day, dark of night, we share this paralyze

The door cracks open, but there's no sun shining through

Black heart scarring darker still, but there's no sun shining through

No, there's no sun shining through

No, there's no sun shining...

 

What I've felt, what I've known

Turn the pages, turn the stone

Behind the door, should I open it for you

What I've felt, what I've known

Sick and tired, I stand alone

Could you be there, 'cause I'm the one who waits for you

Or are you unforgiven too?

 

Come lay beside me, this won't hurt I swear.

She loves me not, she loves me still, but she'll never love again

She lay beside me, But she'll be there when I'm gone

Black heart scarring darker still, yes she'll be there when I'm gone

Yes, she'll be there when I'm gone

Dead sure she'll be there...

What I've felt, what I've known

Turn the pages, turn the stone

Behind the door, should I open it for you....

What I've felt, what I've known Sick and tired, I stand alone

Could you be there, 'cause I'm the one who waits for you

Or are you unforgiven too?

 

 

-השיר הזה מרגש אותי בצורה מדהימה. לדעתי היפה ביותר של מטאליקה.-

 

 

אותם הדברים הקטנים האלה שמעציבים אותי לא נראים כאילו הם עומדים להיעלם.

אני אותה אחת שהייתה מקודם, אותה הילדה שבוכה לפעמים כשהיא שומעת שיר שהיא אוהבת שמאוד מרגש אותה,

ואולי גם מתי שהיא מרגישה קצת לבד.

אבל היא לא לבד והיא גם יודעת את זה. אבל בכל זאת זה מרגיש לבד.

אבל מאוד לבד.

וזה נראה שה'לבד' הזה לא ייעלם בזמן הקרוב וזה פשוט משגע אותי.

אני מוצאת את עצמי מצטמררת כל פעם שאני שומעת שיר של גאנז, זה כאילו שהמילה שאקסל שר היא המילה הנכונה,

וזאת הרגשה נורא מוזרה. בחיים שלי לא אהבתי להקה כפי שאני אוהבת את גאנז. בחיי.

אולי זה נשמע טפשי, אבל ככה אני מרגישה. ואולי בגלל זה אני כל-כך שמחה, אפילו יותר מהרגיל, על כך שאני יודעת לנגן שלושה שירים שלהם, שלושה. בהתחשב בכך שחשבתי שלא אצליח לנגן בכלל.

 

 

 

 

...והבטחתי לעצמי להישאר אופטימית.

 

 

מה קורה איתי לעזאזל?!

 

נכתב על ידי slither , 13/12/2005 14:06  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של angelic ב-17/12/2005 12:25



59,221
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18 , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לslither אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על slither ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)