Beyond Me
וואו, חצי שנה עברה כלכך מהר. אני מדברת על שינוי הניק שלי, אולי מישהו מכאן זוכר, הייתי אנג'ליק לתקופה מאוד מאוד ארוכה,
ולפני חצי שנה החלפתי לסלית'ר. אולי אני היחידה, אבל בשבילי ניקים זה לא סתם, אני לא סתם אנג'ליק ואני לא סתם סלית'ר, ואם אני משנה - אז זה בגלל שקורה משהו, לא משנה טוב או רע, אבל קורה משהו, שינוי משמעותי.
ואולי התגעגעתי. אמרו לי שזה הניק הכי יפה והכי מתאים לי. ידיד, שהכרתי לא מזמן, העיר לי לפני כמה ימים שאני אחליף ניק, כי מתאים לי משהו עדין יותר. סיפרתי לו על הניק הקודם, הוא אמר שזה נשמע פשוט מושלם בשבילי, ושזה יפה. לא יודעת למה, זה העלה בי חיוך.
אני זוכרת איך דיה הופתעה לגלות שהייתי פעם אנג'ליק (:
בתקופה ההיא גם המוסיקה הייתה קצת אחרת, הקשבתי ליותר גות' מטאל. היום אני מקשיבה לרוב לדת', בעיקר.
ואולי זה בעקבות השינוי בניקים? (תראו כמה אני יכולה לדבר על ניקניים, בחיי).
(מצחיק לגלות שאם אני עושה חיפוש בגוגל לאנג'ליק, זה מוצא ת'בלוג שלי. למרות ששיניתי כלכך ממזמן).
מה עוד מצחיק? שגנבו לי ת'כינוי. אבל לא נורא, כי אני נשארת סלית'ר פה, כי אני אוהבת.
אני חוזרת לפעם, וגם כי אני אוהבת נוסטלגיה, במיוחד אחת שהיא טובה. התקופה ההיא הייתה דווקא די טובה.
לא טובה כמו עכשיו, אבל בהחלט טובה. (:
ואני מקווה שאני לא אחליף יותר ניקניים, אף פעם. להישאר ככה, עם איך שאני מרגישה כרגע, וזהו.
אז מה אני אגיד? תתרגלו מחדש?...(:
שישי לבד בבית, ערוץ VH1 פתוח, יש 'פריידאי רוקס' וזה פשוט כיף וחוויה לאזניים. למה? כי לא משמיעים שם דת' מטאל...(:
(בחזרה לשורשים? כמו שהיה לפני שנה+).
אבל לא יודעת, פעם הייתי שונה. פעם הייתי עדינה יותר, היה לי אכפת ממה שחשבו עליי, היה לי אכפת ממה שאומרים לי.
והיום אני אשכרה שמה זין. זאת אני - מפריע לכם? תתגברו על זה. ולהציץ בפוסטים של לפני שנה מעלה בי גיחוך, כי פעם כלכך הקשבתי לכולם וניסיתי להראות שאני כמו כולם - למרות שאני כלכך לא. אני כלכך לא כמו כולם. אני כלכך שונה. אפילו אם לא שמים לב, אני כלכך שונה, וזה מה שאני אוהבת בי.
וואו, כיף לי כזה עכשיו. אפילו שיש לי פחות שני אנשים בחיים, כיף לי. איכשהו הכל נראה בהיר כזה,
וכל פעם שהוא שולח הודעה קופץ לי הלב ועוברת בי צמרמורת מוזרה כזאת, ואני רק מזכירה לעצמי - בלי ציפיות.
אבל מה לעשות שזה כבר מעבר לעצמי? (: לא מפסיקה לחלום עליו, לא מפסיקה לחשוב עליו, לא מפסיקה לדמיין את שנינו ביחד,
ומי שמכיר אותי יודע שאני ה כ י לא טיפוס כזה, מאוהב? קיטשי? ממש לא. תראו מה נהייה ממני, גועל נפש.
בכל מקרה, מוקדם לדבר.
ובא לי וואחעד שינוי, גם בעיצוב פה. השחור-לבן מפריע לי קצת לעיניים. הוספתי קצת אדום, אולי מישהו שם לב.
אם יהיה כוח, אני אתחיל לשנות קצת ת'עניינים פה, אני מתחילה לחבב את הבלוג הזה משום מה. נחמד פה (:
בכל מקרה, אני רוצה גם שינוי חיצוני.
נראה לי שהגיע הזמן להוריד ת'אבק משלושת הדיסקים הראשונים של לד זפלין, ולהתחיל לחרוש עליהם מחדש.
לילה טוב,
אני ממש לא הולכת לישון בשעות הקרובות.(:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
