If ever words were spoken, painful and untrue

אז מסתבר שהחיים שלי לא מלהיבים כלכך. אפילו בלי הכלכך, הם פשוט לא מלהיבים.

אין שומדבר משמעותי שגורם לי לקום מהמיטה כל בוקר, בדיוק ההפך. שוב בצפר? שוב לחץ אחרי שביתה ארוכה? שוב להתעסק עם אמא-אבא-אחיםקטנים?

איזה כיף לי.

אפילו לנהוג אני לא יכולה כי ביטוח עולה כלכך המון כסף. וכל פעם שאבא מבטיח לתת לי לנהוג קצת פה ליד, אמא מתחילה שוב עם הבלה בלה בלה הרגיל שלה, "רגע, כבר שילמת ביטוח?!".

לא מזיז להם שאת כל הפאקינג רישיון הוצאתי לבד, שבחישוב מהיר מתקבל,

29 שיעורים, 85 שקל כל שיעור

שתי תיאוריות, 40 כל אחת

טסט פנימי 200

טסט חיצוני 500

וואלק. 3500 שקל לערך. כל שקל ושקל הוא שלי, שאני הרווחתי בעבודה, שלי. אני לא רואה מהם שקל מגיל 14, אז קשה לפרגן קצת עם הביטוח?

בחיי שזה מעליב. הם אפילו לא הציעו לשלם חלק..

איך אני אממן לעצמי ביטוח אם אני צריכה לממן את הנסיעה לחו"ל, הטיול לפני צבא?

פפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפף.

אני שונאת כסף. כסף שולט באנשים.

אני גם שונאת אנשים, זה בסדר.