תנחשו מי פה! רין._.

אחרת מי חחחח אין פה אף אחד חוץ ממני.


פרק 7 - You were right...

ביל נשך את שפתיו, איך מייק יכל לעשות לו את זה ולפגוע בו ככה? הוא כן סומך עליו, לפחות לפני זה... הוא בגד בו, הוא היה בטוח בזה. תוך כמה דקות הוא מצא את עצמו דופק בחוזקה בדלת חדרו של טום, עיניו אדומות ורטובות ועל פניו היו שבילים של דמעות. הוא חייב להיות עם טום עכשיו... הוא הבין שהוא פגע בו אבל חוץ מזה, הוא צריך אותו איתו, הוא היה כל כך פגוע והוא הרגיש נורא. הוא נאנח כשלא היה מענה והחליט לצאת החוצה ולחפש את טום ברחבי הפנימייה.

ביל יצא ממבנה המגורים הגדול, היה גשם בחוץ ומזג אוויר קודר במיוחד, מתאים באופן מושלם למצב רוח שלו עכשיו. למען האמת, זה היה הדבר האחרון שעניין אותו באותו הרגע. לאחר חצי שעה של חיפושים ברחבי הפנימייה, ביל התייאש והחליט לחזור לבדוק בחדרו של טום. הוא כבר היה רטוב מכף רגל ועד ראש ממילא.

טום שמע את הדלת נפתחת, ממהר להסתובב... ביל עמד שם. ביל, כולו רטוב מכף רגל ועד ראש, שיערו מבולגן ונוטף מים והאיפור שלו מרוח על כל פניו היפות. הוא מיהר לקום אליו, "תוריד את זה" ציווה עליו, מצביע על בגדיו הרטובים כמרמז אליהם וביל מיהר להנהן בתשובה, נפתר ממגפי העור השחורות שלו וממכנס הג'ינס הצמוד והספוג מים בעוד טום חזר מהחדר הסמוך עם מגבת ונעמד מול ביל, שולח את ידיו לקצוות חולצתו ומושך אותה מעלה. פרקי אצבעותיו התחככו בעורו הקפוא של ביל והוא מיהר לגרור את החולצה ממנו לגמרי, "אתה קפוא" טום אמר, כעס נשמע בקולו והיא מיהר לקחת מביל את בגדיו, שם אותם במקום בו יוכלו להתייבש.

"גשם בחוץ" ביל בקושי דיבר, מעיניו ירדו דמעות והוא הגיש לטום את המגבת שכבר הייתה ספוגה גם היא.

"קח, אתה תתקרר" טום אמר כקובע עובדה, לא מאפשר לביל להתנגד, מוריד מעצמו את החולצה הרחבה שלו ומגיש לביל, חושף את גופו ושרירי בטנו, "תלבש את זה על עצמך" פקד עליו וביל מיד עשה כמבוקש, לובש על עצמו את חולצתו הענקית של טום שהגיע כמעט ועד ברכיו והייתה חמימה ונוחה בהחלט.

"מה אתה עושה פה?" טום נאנח, מתיישב סוף סוף על המיטה כשביל עומד מולו, עדיין בוכה, נראה מבולבל מתמיד.
"צדקת..." ביל החל לבכות שוב בכי קורע לב במיוחד, עולה מעל טום במהירות וממש מתכווץ בחיקו, הוא היה צריך חיבוק, במיוחד עכשיו... "אתה פאקינג צדקת..!".

טום כיווץ את מצחו, לא מבין על מה ביל מדבר ולמה הוא כאן בכלל אחרי מה שקרה בצהריים, אך הוא חיבק אותו אליו בכל זאת, "מה קרה ביל?" לא היה אפשרי להתעלם מהמראה של ביל בוכה, זה יכל לשבור כל אחד.
ביל משך באפו בחוזקה, מניח את ראשו על כתפו של טום ונותן לדמעות להרטיב אותו, "מ-מייק.. הוא בגד ב-בי..." הוא גמגם מבין הבכי שלו.
"מה? מזאת אומרת?" טום הופתע, זז מעט לאחור כדי לתפוס את מבטו של ביל. מייק באמת עשה את זה? "איך אתה יודע?".
"ראיתי בפלאפון שלו הודעה מאיזה מישהי שכתבה לו כזה 'היה כיף אתמול מייקי' " הוא הביט על טום במבט מסכן ושבור.

טום נשך את שפתו. אז בסופו של דבר הוא צדק.. והוא בכלל צחק לגבי זה. הוא הרגיש רע פתאום. רע בשביל ביל. פתאום הוא נזכר שהוא ומייק ישבו יחד בקפיטריה היום. מייק היה לבוש בחולצה עם שרוול קצר וצעיף עטוף סביב צווארו ועכשיו הוא הבין למה הצעיף ומה הוא מחביא מתחת. הוא באמת בגד בביל. טום אף פעם לא הבין את זה, למה מייק נכנס למערכת יחסים אם הוא יודע שהוא בוגד, זה תמיד היה ככה. מייק היה במערכת יחסים עם מישהו, בוגד בו, או בה, מאחוריי הגב... זה היה מטומטם לגמרי לדעתו.

"טום.." ביל מלמל ונשך את שפתיו, קובר את ראשו בצווארו של טום בעוד שהבכי שלו רק מתחזק. הוא תפס בחולצתו, "א-אני מצטער על מקודם...".
"זה בסדר.. אני מניח" טום מלמל, מחבק את ביל קרוב יותר אליו ועובר ללטף את גבו. הוא הרגיש כ"כ מוזר לגבי ביל, כאילו ש.. שהוא משתמש בו. "ביל.. א.." הוא גמגם, לא יודע איך לומר את זה לביל, מחכה רגע כדי למצוא ניסוח נכון לשאלה שלו אך בסופו של דבר הוא פשוט שאל את זה כמו שזה, "אתה מנצל אותי?".
ביל הרים את גבותיו בבלבול, מרים את מבטו אל טום ותוקע בו מבט מופתע, "מה? מנצל אותך? למה נראה לך? ממש לא!" הוא מיהר לומר, "איך הגעת לזה?".
"אתה כל הזמן בא אליי כשרע לך ומתנחם אצלי כשאתה רב עם מייק ואז יורד לי ומתנהג כאילו כלום.. לא יודע.. זה מרגיש כאילו אתה משתמש בי.." טום הסביר. הוא לא ידע מה עוד הוא יוכל לומר לביל, זה לא היה רק מה שביל עשה, זאת הייתה בעיקר ההרגשה שלו, איך שהוא נותן לו להרגיש.
ביל נשך את שפתו התחתונה בחוזקה, כשטום אמר לו את זה ככה, זה באמת היה נשמע כאילו שהוא משתמש בו. אבל זה בכלל לא נכון...! "מה? טומי.. זה ממש לא נכון. אני בא אלייך כי אני יודע שאני יכול לסמוך רק עלייך. ירדתי לך כי... טוב, הייתי חייב... ואז התנהגתי כאילו כלום כי לא ידעתי מה אתה חושב על זה".
"היית חייב?" טום הרים גבה, הוא לא שמע תירוץ יותר מטומטם מזה בחייו והוא שמע המון כאלה, במיוחד ממייק, הוא היה אלוף בזה, אבל לפחות זה תירוץ.. הגיוני? טום תהה לעצמו.
"נו, כן. היה לי דחף" ביל מלמל בשקט, מכווץ את מצחו. זה באמת היה ככה... היה לו דחף לעשות את זה.

"אוקיי.. השתמשת בי בשביל הדחף שלך.." טום ידע שזה נשמע מפגר לחלוטין, אבל מה הוא כבר יכל לעשות? זאת הדרך בה הוא הרגיש וביל לא גרם לו לחשוב אחרת.
"מה זה קשור?" ביל נאנח, מנגב את דמעותיו, "רציתי לעשות את זה לך. לא למישהו אחר".
"עזוב ביל, אני לא מבין אותך" טום הניד בראשו, מתייאש להסביר לביל כל פעם מחדש שזה כבר לגמרי לא אכפת לו, זאת רק ההרגשה הזאת שהוא תקוע איתה..
"אני לא אעזוב, טום" ביל נאנח וגלגל את עיניו, "תגיד לי...".
"אני פשוט מרגיש ככה, זהו זה, אין לך מה לעשות נגד זה.. נראה לי.." טום מלמל, מגמגם מעט ומכווץ את מצחו, מסתכל על ביל.
"אבל אני לא רוצה שתרגיש ככה. זה פאקינג לא נכון, טום. אתה חשוב לי והדבר האחרון שאני חושב זה על לנצל אותך" ביל השיב בכנות, תופס בפניו של טום ומביט לתוך עיניו.
"כן?" טום בלע את רוקו בקשיחות, מסתכל לעיניו של ביל במבט תמים.
"כן, טומי" ביל נשך את שפתו התחתונה בחיוך מתוק, כורך את ידיו סביב צווארו, "עכשיו אתה יכול לחבק אותי?".
טום צחק, מיד מחבק את ביל בחוזקה אליו, הוא גרם לו להרגיש הרבה יותר טוב תוך שניות וטום הרגיש טוב עם עצמו. טוב עם ביל.
ביל מיד החל לבכות שוב, מצבי הרוח שלו היו משתנים ממש בשניות, "אני חרא בן אדם... לא פלא שמייק בגד בי".
"על מה לעזאזל אתה מדבר?" טום חזר ללטף את גבו של ביל, "אתה ממש לא חרא בן אדם.. אתה מושלם".
ביל משך באפו, טום היה כל כך מתוק אליו... הוא אמר לו שהוא מושלם. למה מייק לא יכול להתנהג אליו ככה?! "כ-כי.. גרמתי לך להרגיש שאני מנצל אותך ומשתמש בך...".
"אבל.. זאת הייתה אי הבנה.. וזה ביני לבינך.. אנחנו מדברים על מייק עכשיו, לא?" טום שאל, וכשביל הנהן לאישור המשיך, "אני לא ראיתי שעשית לו משהו רע.. הוא זה שמשתמש בך" הוא ידע שהוא מפלה את מייק, את החבר הכי טוב שלו, אבל מה הוא כבר יכול לעשות? לשקר לביל שמייק מתנהג אליו נהדר? לא. אין מצב.
"מה זאת אומרת משתמש בי..?" ביל בלע את רוקו בקשיחות, ממצמץ בעיניו כמה פעמים ותוקע בטום את מבטו המסכן.
"כאילו שאתה לא רואה את זה לבד.." טום גיחך אבל כשחשב על זה.. איך ביל אמור לראות את זה? הוא הרי לא יכול להסתכל על עצמו ועל מייק מהצד כמו שהוא עושה, "הו.. אתה לא יכול.. אז אני יספר לך, כחבר של מייק, שהוא לא משתנה מהר כ"כ כמו שנדמה לך.. מייק תמיד היה ויהיה כזה, אתה צריך להבין את זה ביל, זה כ"כ צפוי שתיפגע ממנו.. כמו כל אחד אחר.. אתה עוד אחד מהרשימה שלו, מה כבר חשבת?" טום הצטער על זה שהוא שובר את הבועה הזאת של ביל, אבל מישהו היה חייב לעשות את זה ומהר.
ביל פער את עיניו, טום אמר לו את האמת בפרצוף ולמען האמת זה כל כך כאב לו... עוד אחד מהרשימה של מייק... לא, אין מצב. הוא כיווץ את מצחו, מיד לאחר מכן פורץ בבכי אפילו יותר קורע לב מהקודם, קובר את פניו בידיו, "אני כזה מטומטם..".
"פאק" טום מיהר להצמיד את ביל אליו, עוטף אותו עם זרועותיו לחיבוק, "אני מצטער.. לא הייתי אמור לומר את זה ככה..".
"ל-לא... זה בסדר.." ביל מלמל בשקט, יבבות מסכנות בוקעות מפיו. הוא הרגיש כל כך נבגד ומפגר...
"בילי.." טום אמר בקול חלש, כמעט לחש, לאוזנו של ביל, "אל תבכה בגללו...".
"אני לא ממש שולט בזה.." ביל משך באפו, "אני שונא להיפגע.. אני כזה מטומטם.. אף אחד לא אוהב אותי..!".
טום נלחם עם עצמו ממש חזק שלא לומר 'אני'. הוא ידע שהוא מרגיש משהו לביל. משהו דיי גדול. "אתה לא מטומטם, זה הדבר האחרון שאתה יכול להיות עכשיו.." טום גלגל את עיניו, מה הוא כבר יכול לומר לו? הוא אף פעם לא ידע איך בדיוק מעודדים במצב כזה, "א.. זה לא נכון..".
"זה כן.. אתה רואה? אפילו אין לך משהו חכם להגיד לי.." ביל המשיך לבכות, הוא ידע שהוא הולך לבכות עד שיגמרו לו הדמעות, או לפחות עד שטום ינסה לעודד אותו.
"נו בילי.." טום ניסה מחדש, "דיי.. זה לא נכון, הרבה אנשים אוהבים אותך.. א.. אני אוהב אותך" הוא קיווה שביל פשוט יבין את זה בצורה הפשוטה יותר של זה כמו שהוא התכוון לזה.. הוא אפילו לא ידע בעצמו איך הוא מתכוון לזה, זה היה מטופש מצידו. "אל תבכה בגלל מייק, הוא סתם חמור.. אתה יודע כמה אנשים היו מתים להיות במקומו? תאמין לי, אני מכיר לא מעט.. ואתה פשוט יושב ובוכה בגללו.." הוא הניד בראשו.
"אתה אוהב אותי?" ביל נשך את שפתו התחתונה בחוזקה, מביט על טום. הוא רצה לדעת לאיזה מובן טום התכוון... למרות שהייתה לו הרגשה שזה לא מה שהוא חושב ממילא. "אני יודע את זה אבל... אוח...".

"כן" טום ענה כמובן מאליו, "אני ועוד מלא.." הוא מיהר להוסיף, "אבל מה? אין אבל.. אתה באמת עושה מעצמך מטומטם עכשיו עם הבכי המיותר הזה.." טום נאנח, מסתכל על ביל שנראה כ"כ מתוסכל, הוא החזיק את עצמו שלא להצמיד את שפתיו לשלו.
"הו.." ביל מלמל, אז טום לא התכוון במובן הזה... טוב, הוא ממילא לא הבין למה הוא מצא את עצמו מקווה שטום כן יתכוון לזה. הוא ניער את ראשו מהמחשבות המטומטמות שלו, נושך את שפתיו, "תודה, טום.." הוא מלמל בשקט, מחייך  חיוך מבויש.
"בבקשה?" טום אמר, ספק שאל, מגחך, "אני אוהב שאתה מחייך ככה" הוא שמע את האכזבה בקולו של ביל כשהוא מלמל קודם  אך העדיף לא לייחס לזה הזדמנות הוא לא חשב שביל באמת מאוכזב כי טום לא אומר לו שהוא אוהב אותו.. יותר ממה שהוא אמור לאהוב.
ביל הרגיש בסומק עז שהתפשט על לחייו, "דיי, אתה גורם לי להסמיק כמו מפגר.." הוא צחקק במתיקות, נושך את שפתו התחתונה.
טום צחקק, מסתכל על ביל בחיוך רחב, "אבל זה יפה לך" הוא ניגב כמה מהדמעות שהתיישבו על פניו של ביל וכמה חדשות שעשו את דרכם במורד לחייו, מלטף בעדינות את פניו.
"תפסיק להחמיא לי.." ביל נאנח בשקט והשעין את ראשו כנגד מגעו הנעים של טום, מביט עליו במבטו השובה, מחייך אליו חיוך קטן ומתוק. הוא לא היה רגיל שהיו מחמיאים לו בצורה הזאת אלא כל פעם אלה היו מחמאות על המראה שלו, זה היה נחמד לקבל מחמאות שהן לא ממש על המראה שלו.
"אם אתה מתעקש.." טום גיחך, נושך את שפתו מעט, נזהר שלא לנשוך חזק מידי, בכל זאת.. השפה שלו עדיין הייתה חצי פתוחה וזה דיי כאב. הוא הזיז מעט את הסיידליפ שלו מצד לצד, מסתכל על ביל, שקוע.

"לא! טוב, זה היה נחמד" ביל צחקק, מבטו עובר לסיידליפ של טום. הוא היה פאקינג סקסי, לעזאזל... הוא העביר את אצבעו ברכות על שפתו התחתונה, "עוד כואב לך..?".
"אהא.." טום הנהן, עוצם את עיניו כשמרגיש את אצבעותיו הדקות והארוכות של ביל עוברות על שפתו.
"מסכן שלי.." ביל מלמל בשקט, עוצם את עיניו ולוקח נשימה עמוקה לפני שהוא הצמיד את שפתיו לשל טום בעדינות, נשאר צמוד לשפתיו למשך כמה שניות.
טום פער את עיניו, נשאר קפוא לרגע אך כשהבין מה ביל עושה מיד עצם את עיניו, לא חושב לרגע להפסיק אותו. הוא היסס לרגע אך פתח את פיו, גורם לביל לעשות כמוהו ומחדיר את לשונו לפיו.
ביל נאנח מבין שפתיו של טום, כורך את ידיו סביב צווארו ומפגיש בין לשונותיהם, מעמיק את הנשיקה כמה שהוא רק יכל. לעזאזל, ברגע שהוא הרגיש בטעם של טום הוא פשוט שכח מהכל...
טום פלט אנחה שקטה ומיקם את ידיו על מותניו של ביל, מושך אותו מעט אליו.
ביל התחכך מעט במפשעתו של טום, דוחף אותו לאחור וגורם לו להישכב כך שהוא מעליו. הוא באמת לא חשב יותר על כלום באותו הרגע ולמען האמת רגשות אשם לא היו לו. הרי אם מייק בגד בו, מי אמר שלו אסור?
טום פער מעט את עיניו, ביל בהחלט מפתיע אותו כל פעם מחדש יותר ויותר. הוא זז מעט לאחור, עולה עם כל גופו על המיטה, לא מנתק את מבטו מביל אפילו לא לרגע.
ביל התנתק משפתיו של טום באיטיות, מלקק את שפתיו בחיוך קטן ומתוק, עובר לנשק את צווארו נשיקות קטנות ורטובות.
טום מתח את צווארו מעט, מרגיש את זקפתו מתעוררת במכנסיו ומיד מחייך לעצמו חיוך קטן.
ביל שלח את ידיו לגופו של טום בהיסוס, פעם ראשונה שהוא באמת מהסס, מלטף את גופו השרירי, נושך את צווארו מעט תוך כדי.
טום נתן לביל ללטף אותו מעט ואז התגלגל והתיישב על מפשעתו, תופס בקצוות החולצה שלו וגורר אותה מעלה, מוריד אותה מביל ומשאיר אותו בבוקסר לבד.
ביל נרעד מעט, היה לו דיי קר והעובדה שהוא הסתובב בחוץ חצי שעה כשיורד גשם סוער לא ממש עזרה לכך. הוא נשך את שפתיו, מושך את טום אליו ופשוט כורך את ידיו סביב גופו השרירי והחמים. טום היה ממש סקסי ולחבק אותו היה עוד יותר נחמד בשביל ביל. לא היה צורך במילים, היה נראה שהם מבינים אחד את השני גם בלי, רק מהמבטים.
טום חיבק את ביל מעט, הוא השתדל לחמם אותו עם גופו, "אתה פאקינג קפוא, אתה רועד כמו משוגע" .
"כ-כן.. קר לי..." ביל מלמל בשקט, נרעד אפילו יותר כשהרגיש בחום גופו של טום עוטף אותו, "אבל אתה מחמם אותי...".
"ממ.. ככה טוב יותר?" הוא שאל בעודו נשכב על ביל, קובר את פניו בצווארו. הוא הוציא את לשונו, מלקק לאורך כל צווארו.
"הרבה יותר.. ממ.." ביל מתח את צווארו לאחור, נאנח ומעביר את ציפורניו הארוכות והמטופחות על גבו של טום, "טומי.." הוא פלט אנחה שקטה.
לבסוף טום נשק לצווארו, מחייך ומתרומם בחזרה, "הא?" הוא מיד התחרט, חוזק אל צווארו של ביל, הפעם במטרה להשאיר סימן.
"אתה סקסי..." ביל מלמל בחיוך קטן וחולמני, אם היה משהו שהוא ממש אהב זה היה נשיקות בצוואר וטום עשה את זה בצורה כל כך סקסית ומשום מה אפילו שונה מאיך שמייק היה עושה את זה.
"מי שמדבר" טום גיחך, קולו מעומם מעט, והתנתק מביל, מסתכל על הסימן הבולט שהשאיר בחיוך, "אוהב את זה?" הוא שאל, מתחיל לנשק את ביל לאורך צווארו שוב.
ביל העביר את אצבעותיו על האיזור שהיה מעט נפוח ולח, נושך את שפתו התחתונה ומהנהן נמרצות, "כל כך..." הוא נאנח, מניח את ידו השנייה על עורפו של טום.
טום התנתק לבסוף מצווארו של ביל, מביט אליו בחיוך מבויש כשמבחין כמה גדול ההיקי שהשאיר לו למרות שהוא היה דיי גאה בעצמו, גם מייק-אפ לא יכול להסתיר את כל זה. הוא ליקק את שפתיו, מסתכל על ביל, לא יודע מה לעשות עכשיו ומחכה לצעד הבא של ביל.
"אני מתאר לעצמי כמה הוא גדול" ביל צחקק, "תרתי משמע..." הוא מלמל ספק לעצמו ולפני שטום יכל להבין מה קורה ביל כבר ישב על מפשעתו, ידיו מלטפות את בטנו בעודו נושק לשפתיו של טום ברכות.
"הו" טום מלמל מבין שפתיו, "כבר ראית כמה הוא גדול, לא?" הוא שאל, מצחקק לעצמו.
"כן, אבל אולי הוא הספיק לגדול?" ביל גיחך, נושך קלות את צוווארו של טום ואז שולח את ידו למפשעתו, מלטף את איברו מבעד למכנסיו הרחבים.
"ממ.. אולי" הוא הרים גבה, "אתה מוזמן לבדוק" טום חייך אליו חיוך מזמין, מלקק את שפתו.
"אני אבדוק, אל תדאג בקשר לזה" ביל קרץ לטום בחיוך ערמומי, עובר להתיישב בין רגליו ומוריד ממנו את המכנסיים במהירות, מעיף אותם על הרצפה ובוהה לכמה שניות בבליטה שהייתה בבוקסר שלו.
"לא דואג" טום החזיר לו חיוך פלרטטני, מגחך כשביל בוהה בזקפתו מבעד לבוקסר כאילו שלא ראה דבר כזה מעולם.
ביל הסמיק, מצחקק במבוכה ואז מוריד מטום את הבוקסר הרחב שלו, מעיף אותו גם כן ומלקק את שפתיו כשאיברו שעמד קשה וזקוף נחשף לעיניו, "טוב, אני חושב שהוא קטן".
טום הרים את גבותיו בהפתעה, "קטן?" הוא שאל בפליאה, "אתה בטוח שאתה רואה טוב?" טוב, ביטחון עצמי לא היה חסר לטום בהחלט והאגו המנופח שלו היה גדול אפילו יותר מהביטחון עצמו.
"לא, אני לא בטוח בזה" ביל עבר להתיישב על מפשעתו של טום בחזרה, רוכן אליו ומניח את ידיו על חזהו, "אתה הולך לזיין אותי, טומי?" הוא חייך אליו חיוך פלרטטני שאף אחד לא יכל לעמוד בפניו, מחכך את אפו בשל טום.
טום כמעט נחנק כשביל שאל אותו את זה. הוא בלע את רוקו בקשיחות, עכשיו באמת מבין את המצב, הוא באמת הולך לזיין אותו.. למרות ש.. "לא הייתי מגדיר את זה ככה אבל.. אני מניח שכן" הוא אמר, ספק שאל, בכל זאת.. לביל היה חלק בעניין.
"לא היית מגדיר את זה ככה? אז איך היית מגדיר את זה?" ביל הרים גבה, מתיישר על טום ותוקע בו מבט מופתע, הוא לא נראה כל כך נלהב לעשות את זה איתו... "אף אחד לא מחייב אותך לעשות את זה".
"א.. מזיין אותך נשמע דיי אכזרי" הוא גיחך, איך ביל יכול לחשוב שהוא לא רוצה לעשות את זה? מי יכול לסרב לו? ועוד אחרי החיוך הפלרטטני ההוא שהוא חייך מקודם.. לא היה אפשרי לעמוד בכך.
"אז איך תקרא לזה?" ביל נשך את שפתו התחתונה וצחקק, "חשבתי שנבהלת ממני" הוא רכן אליו בחזרה ונשק לשפתיו של טום.
טום חייך כנגד שפתיו, "למה שאני ייבהל ממך?" הוא התנתק מביל, מגחך, "ממ.. לא יודע.. יש לך הצעות?" לומר 'לעשות אהבה' בהחלט לא בא בחשבון, זה היה קיטשי ודפוק מידי אפילו בשביל ביל.
"ממ.. לשכב? לעשות אהבה?" ביל חייך אל טום חיוך חולמני, "טוב, אבל אהבה זאת קצת בעיה, אמ...".
טום הרים גבה, "מה הבעיה בזה? זה סתם נשמע קיטשי ודביק בצורה נוראית".
"לא! זה מתוק!" ביל מיהר לומר, "פשוט... אהבה.. זאת אומרת... לא משנה, עזוב" הוא גיחך, מרגיש קצת לא בנוח. הוא הוריד מעצמו את הבוקסר, זורק אותו הצידה, "יש לך חומר סיכה כאן?".
טום לא הבין על מה ביל מדבר ולמען האמת.. העדיף לא לנסות להבין. "כ-ן.. יש בשידה" הוא מלמל, מבטו תקוע על ביל.
ביל העביר את מבטו אל השידה שניצבה לצד המיטה, מושיט את ידו אל המגירה ופותח אותה, מוציא ממנה בקבוק שקוף. הוא קם מטום ונשכב לצידו, "אני רוצה שתראה אותי.." הוא מלמל וסימן לטום להתיישב מול הפתח שלו, באותו הזמן לוקח כמות נכבדת מהחומר לאצבעותיו.
טום הסתכל על ביל בהרמת גבה, לא מבין למה הוא צריך לראות אותו, הוא רואה אותו גם קודם.. אך כשביל נשען לאחור הוא הבין מה הוא הולך לעשות ומיד התיישב מולו. הוא היה בבעיה. מצד אחד, הוא כ"כ רצה לראות את ביל עושה את זה לבדו אך מצד שני הוא כ"כ רצה לעשות את זה בעצמו.
ביל חייך אל טום את חיוכו המהפנט ופיסק את רגליו, מרים את ברכיו מעט כדי לתת לטום נקודת מבט טובה בדיוק למקום. הוא גישש בעזרת אצבעותיו אחר הפתח שלו, לבסוף דוחף לתוכו שתיים מאצבעותיו, פולט גניחה קולנית.
טום גנח יחד עם ביל, סוגר את ידו על איברו, מעביר מהבסיס ומעלה ואז לוחץ מתחת לכיפה בחוזקה. עיניו עדיין פתוחות והוא לא מסוגל לנתק את מבטו מביל אפילו לא בכדי למצמץ, הוא היה כ"כ שקוע בו.

ביל החל להזיז את אצבעותיו בתוך הפתח שלו, גונח בשקט, "הו... פאק, טומי.." הוא ניסה להגיע אל טום, "ל-לא.. אל תעשה ביד, תעשה אותי..".
טום היה בטוח שעם כל צליל כזה שיוצא מביל הזין שלו מתקשה רק יותר ויותר, "הו אז בוא לפה כבר" הוא מלמל, מכווץ מעט את עיניו. הוא עזב את איברו, שם את ידו על מותניו של ביל במקום ומושך אותו אליו מעט.
ביל הוציא את אצבעותיו מהפתח שלו ותקע בטום מבט רעב, "תעשה אותי, טומי, תעשה אותי הכי חזק ועמוק ומהר שאתה יכול...".
טום הנהן כ"כ מהר עד שראשו הסתחרר. הוא תקע את מבטו חזרה בביל כשהסחרחורת חלפה, ממקם את עצמו מעליו, איברו התחכך עם פתיחתו של ביל והוא גנח בשקט.
ביל כרך את ידיו סביב צווארו של טום ומשך אותו אליו, נושך את שפתו התחתונה בחוזקה כשהרגיש באיברו מתחכך בפתח שלו, "לאט...".
"חשבתי שאמרת שאתה רוצה מהר" טום גיחך אך הקשיב לביל, מכניס את עצמו בהדרגה ולאט, ממושמע להוראותיו של ביל. הוא נשך את שפתו התחתונה, תופס את מותניו של ביל חזק יותר.
"כ-כן.. אבל בהתחלה לאט, אתה לא רוצה להרוג אותי, נכון?" ביל גיחך והרגיש איך שריריו מתכווצים ומתהדקים סביב איברו של טום, "הו גאד...".
טום התנשף בעוד גל של חום עבר בו והוא היה כולו לגמרי בתוך ביל. "אני יכול לזוז?" הרים את מבטו אל ביל, נאנח תוך כדי.
ביל הנהן נמרצות, "רצוי.." הוא מלמל, כורך את רגליו סביב מותניו של טום וגורם לו להיצמד אליו אף יותר.
טום חייך אל ביל, מהנהן בחזרה. הוא נשך את שפתו ואז קבר את פניו בצווארו של ביל, מנשק ומלקק כל חלק אפשרי בעודו מתחיל לזוז בתוכו.
"אומייגאד, טומי..." ביל החל לגנוח בשקט כשהרגיש בחום איברו של טום עוטף אותו, שריריו עוד הדוקים סביבו. הוא כיווץ את עיניו, שורט את גבו של טום בעזרת ציפורניו.

טום גנח בקול עמום, שוב מחזק את אחיזתו במותניו של ביל ודוחף חזק יותר בכל פעם, צובר מהירות. הוא קימר את גבו כשהרגיש בציפורניו של ביל חופרות בעורו.
"פאקינג סקסי...!" ביל גנח בקול, מזיז את אגנו גם הוא בקצב של טום כנגד אגנו, מאיץ בו לעשות זאת יותר חזק, מרגיש את שריריו משתחררים בזה אחר זה.
טום ציחקק, "פאקינג-" גנח בקול, "-סקסי?" סיים את השאלה שלו, שוב מצחקק ואז דוחף את עצמו לביל במהירות, הפעם עמוק יותר ובהחלט חזק יותר.
"אתה..!" ביל פלט גניחה קולנית ומפתה במיוחד, "הו, פאק, טומי!!!".
"כן.." טום לחש בליווי גניחה שקטה, עוצם את עיניו בחוזקה, חוזר על זה שוב והפעם אפילו חזק עוד יותר.
"כ-כן.. כל כך טוב.." ביל מלמל, עוצם את עיניו גם כן ונותן לטום לעשות בו מה שרק ירצה, גונח את שמו בקולניות.
טום הרגיש בזקפתו של ביל משתפשפת בבטנו בכל פעם שדחף בביל והוא תפס באיברו של ביל עם ידו, מתחיל לעלות אותה מעלה ומטה עליו, נהנה מהכוח שיש לו על ביל. הוא רצה לאכוף אותו בכל צורה אפשרית. העובדה שביל היה כנוע וממושמע לו עכשיו בהחלט עשתה לו את זה.
"כן, טומי..." ביל חייך חיוך חולמני, פוקח את עיניו וסוגר את אצבעותיו סביב ידו של טום, "מהר, פאק, עמוק...!" הוא התחיל לגנוח ממש בקול, מרגיש איך הוא משתגע מתחת לטום.
טום הנהן, עושה כמבוקשו של ביל וזז מהר אפילו עוד יותר, הוא עשה כל מה שיכל כדי לגרום לביל להשתגע, התגובות שלו היו הדבר הכי סקסי שטום יכל לתאר לעצמו. ידו זזה במהירות על איברו יחד עם זו של ביל ומותניו דחפו קדימה כל רגע.
"אני... כבר.. זה כל כך קרוב.." ביל מלמל במהירות, מתנשף בכבדות ומרגיש איך כל גופו נהיה חם והוא מתחיל להזיע.
הזיעה והחום גרמו לטום להחליק אפילו עמוק יותר ולגנוח בקול, הוא התנשף, מרגיש את האורגזמה נבנית בתוכו במהירות, "גם אני" הוא מלמל וכיווץ את עיניו, דוחף שוב.
"טומי..!" ביל גנח בקול וכיווץ את עיניו, לאחר כמה שניות גומר בחוזקה בידו ועל בטנו של טום, מתנשף בכבדות.
"כ.. כן ביל, אני בא.." טום כיווץ את מצחו, מתאמץ חזק יותר, הוא היה כ"כ קרוב לזה. כ"כ.
"תגמור בתוכי, טומי... כל כך עמוק.. ממ..." ביל גנח בדיוק לתוך אוזנו של טום, מלטף את גבו ברכות ומלקק את צווארו, נאנח.
"גאד" טום צעק, דוחף בפעם האחרונה בתוך ביל בליווי גניחה קולנית, מלמל את שמו, ומתפרץ בתוכו בחוזקה.
"הו פאק...!" ביל נאנח בקול כשהרגיש בנוזל של טום מתפרץ בתוכו, זה הרגיש דיי חמים ונעים...
טום התנשף, לא מוציא מילה, חזהו עולה ויורד בקצב מסחרר. הוא הסתכל על ביל, מרגיש את כל גופו חם.
"טומי... זה היה כל כך טוב.." ביל חייך אל טום חיוך חולמני, מעביר את אצבעותיו על גבו, נושך את שפתיו.
"א.. כן" טום נשף החוצה, לחייו היו צבועות בגוון אדום מרוב החום. הוא זז מעט לאחור, "לצאת?".
"ל-לא.." ביל הניד בראשו, מחבק את טום אליו, "אתה אוהב להיות ככה אחרי סקס? כי אני כן.. אבל אם לא אז איך שתרצה".
"ממ" חיוך עלה על פניו של טום והוא התקרב אל ביל, מדביק נשיקה רטובה לשפתיו.
"זה אמור לענות לי על השאלה?" ביל שאל וצחקק במתיקות, מחכך את אפו בשל טום.
"כן" טום צחק, חיוכו לא יורד, "אתה כזה מתוק" הוא הסתכל עליו במבט מעט חלומי, מגחך.
ביל הסמיק, נושך את שפתו התחתונה בחיוך מבויש, "גם אתה... אתה גורם לי להסמיק, דביל..".

"לא נורא.. יפה לך ורוד" טום ציחקק, מנשק את ביל על הלחי שלו ומחייך אליו חיוך רחב וחושף שיניים.
"לא, אני אראה כמו עגבנייה..." ביל גיחך, מלטף את פניו של טום ברכות, "אני אוהב שאתה מחייך...".
"אני אוהב שאתה מסמיק.. וגונח.." טום אמר, מחייך חיוך מבויש, "חוץ מזה, אמרתי ורוד, עגבניות הן אדומות בכלל".
"אז אני עגבנייה מיוחדת.." ביל צחקק, "הו, כן?" הוא ליקק את שפתיו בחיוך ערמומי.
"הו כן.." טום גיחך, "עגבניית על מהחלל" הוא אמר, מהנהן. "ומה החיוך הזה אמור להביא?".
"אתה כזה מטומטם!" ביל החל לצחוק בצחוקו המדבק והמתוק, מניד בראשו, "החיוך הזה אמור להביע את זה שאתה עושה לי את זה".
טום ציחקק, מרים את גבותיו ומשחק עם הסיידליפ שלו. ביל התנהג רגיל נורמלי, אפילו אולי קצת כמו.. יותר מסתם ידיד של טום? או שהוא סתם לקח את זה רחוק מידי. כנראה שהאפשרות השנייה הנכונה, טום נאנח, לא מבין למה הוא מצפה בכלל למשהו הפוך.
"זה סקסי.." ביל נשך את שפתיו והחל לשחק בסיידליפ של טום בעזרת לשונו, מפגיש בין לשונותיהם ונאנח, "כל כך...".
"אהא" טום הסכים, פותח את שפתיו ומרפרף איתן על אלו של ביל, נוגע-לא נוגע.
ביל עצם את עיניו והרים את ראשו מעט, מצמיד את שפתיו לשל טום בעדינות מוחלטת.
לעזאזל, טום מצא את עצמו תוהה למה ביל מתמזמז איתו עכשיו בכלל.. הרי הוא בא, התנחם, קיבל את מה שהוא רצה.. מה עוד יש לו לרצות ממנו? אולי הוא.. מרגיש אליו משהו? הוא הניח את ידיו חזרה על מותניו, מחבק אותו.
ביל חייך, רגליו עוד כרוכות סביב מותניו של טום שעוד היה בתוכו, "ממ..." הוא נאנח.
"אתה עייף?" טום שאל, מפהק. הוא בהחלט היה מותש.
"כן, מאוד.." ביל מלמל, נרעד מעט, "וגם קר לי... תביא את השמיכה, טומי".
טום רכן קדימה, מנשק את ביל בשפתיו בפעם האחרונה, ואז התנתק ממנו, יוצא ממנו ומיד נרעד כשהרגיש משב רוח קריר באיברו החם. הוא משך את השמיכה עליו ועל ביל, נשכב בסמוך אליו.

"כפיות?" ביל צחקק במתיקות ונשק לשפתיו של טום שוב לפני שהסתובב על צידו כך שגבו מופנה אל טום, "בוא..".

טום גיחך וחיבק את ביל אליו מאחור, מושך אותו צמוד אליו וקובר את פניו בעורפו.

ביל עצם את עיניו וחייך לעצמו, מניח את ידו על ידו של טום שחיבקה אותו, "לילה טוב, טומי...".

"לילה מעולה" טום עצם את עיניו גם הוא, מצחקק לעצמו ומנשק את ביל בעורפו, משאיר את שפתיו על עורו החם.

ביל נאנח בחולמניות ולאחר כמה דקות הוא שקע בשינה עמוקה בזרועותיו של טום. הוא תהה לעצמו למה הוא מרגיש שטום יותר מסתם ידיד בשבילו אבל לא יותר מחבר... הוא היה מבולבל לגמרי.

טום פתח את עיניו בקושי כשהרגיש במשב רוח קריר. הוא שכב על מיטתו כשהשמיכה בקושי עליו, מוקף באלפי כריות כרגיל ובביל שהיה מכוסה היטב לעומתו. טוב, לא בדיוק מוקף. ביל שכב חצי עליו וחצי על המיטה, ראשו מונח על חזהו יחד עם ורגל אחת שלו שהייתה על טום. זאת בהחלט הייתה דרך נהדרת לקום.
הוא פיהק פיהוק גדול, מתמתח מעט מתחת לביל ומחייך לעצמו, מתקרב לפניו של ביל. "בילי.." הוא לחש, מחכך את אפו בזה של ביל. הוא היה נשאר איתו ככה בשמחה אבל לצערו יש להם ים לימודים. הוא התנחם בעובדה שהיום משתחררים הביתה שוב. "בייבי.. קום כבר" טום ציחקק לעצמו, מדביק נשיקה רטובה לשפתיו של ביל.
ביל גרגר מתוך שינה, חיוך קטן מתפרש על שפתיו בעיניים עצומות. הוא היה בטוח שזה מייק. הוא הסתובב על צידו השני כשגבו מופנה אל טום, נאנח לעצמו.
טום צחק לעצמו, מניח את ידיו על מותניו של ביל ומצמיד אותו בחזרה אליו, מלטף את בטנו.
ביל נשך את שפתו התחתונה ומלמל משהו לא ממש ברור, מסתובב בחזרה כשפניו מופנות אל טום ופוקח את עיניו, נוכח לגלות שזה טום ולא מייק. הוא פער את עיניו, מה לעזאזל? איך הוא שכח שהוא שכב עם טום אתמול?
טום נשך את שפתו בחיוך קטן. ביל נראה לגמרי המום והוא לא הבין למה. לעזאזל, אולי הוא מצטער על אתמול?
"א... ט-טום.. א.. א-אני.." ביל מלמל, מכווץ את מצחו. הוא לקח נשימה עמוקה ותפס בפניו של טום, נושק לשפתיו בחוזקה. הוא אפילו לא ידע למה, הוא פשוט רצה.
טום פער את עיניו, ההתנהגות של ביל הייתה מוזרה והוא הופתע ממנו, כרגיל. הוא מיד עצם את עיניו, ממקם את ידיו על מותניו של ביל שוב, מנשק אותו בחזרה.
ביל חייך לעצמו ופתח את פיו, גורם לטום לעשות כמוהו ואז מחדיר את לשונו לפיו, נאנח בשקט ומלטף את לחיו בעזרת אגודלו.
טום הפגיש את לשונותיהם, נאנח כנד שפתיו. הוא ידע שהם אמורים לקום ולהתארגן במהירות עכשיו, השעון כבר הצביע על השעה שבע וחצי והייתה להם בסה"כ חצי שעה והיה ברור שלביל ייקח הרבה יותר, אבל שום דבר לא הזיז לו עכשיו, הוא פשוט נהנה מביל, ממש טורף אותו, מתמכר לטעמו כל פעם מחדש.
ביל פלט עוד אנחה שקטה מבין שפתיו של טום והתנתק ממנו באיטיות, מביט בעיניו, לא מבין מה הוא עושה בכלל. אבל מה אכפת לו...? למה יש לו כל כך הרבה רגשות אשמה שנזכרו להופיע דווקא היום? אתמול הכל היה בסדר. בכל מקרה, זה לא מה שעצר בעדו להתיישב על מפשעתו של טום ולרכון לעברו, נושק לשפתיו שנית בעודו זז מעט על מפשעתו.

"ממ" טום מלמל. טוב, ביל בהחלט לא עזר לזקפת הבוקר שלו שרק התעצמה ברגע זה. הוא דחף את לשונו חזרה לפיו, פולט אנחה תוך כדי.
ביל נאנח בשקט והתנתק מטום, מביט עליו במבט שלא ניתן לקריאה, יורד ממנו במהירות וגם מהמיטה, מתכופף אל בגדיו ולובש אותם. הוא אפילו לא נתן לטום להגיד מילה ויצא מהחדר בסערה.

 פרק 8 - Who owns my heart?

ביל כבר היה בדרכו לחדרו של מייק, הוא הרגיש ממש אשם פתאום... אולי הוא באמת הגזים עם התגובה שלו? אולי מייק לא משקר והוא פשוט לא סמך עליו מספיק? הוא צריך לברר את זה איתו. הוא האיץ את מהירות הליכתו כי הוא היה בטוח שמייק כבר הלך לבית הספר והוא ממש קיווה שלא. הוא הניח את ידו בעדינות על ידית דלת חדרו של מייק, לוחץ עליה מעט. דלת החדר נפתחה ומבטו הועבר אוטומטית אל מיטתו של מייק עליה מצא את מייק ישן. הוא גיחך לעצמו ונכנס לתוך החדר, סוגר אחריו את הדלת ומתקדם אל מיטתו.

הוא התיישב לצידו של מייק והניח את ידו על גבו של מייק, רוכן אליו ונושק לעורפו, "מייק...".

מייק מלמל משהו והוציא את הכרית מתחת לראשו, דופק בפניו של ביל. מי לעזאזל מעיר אותו עכשיו?
ביל שפשף את אפו בו מייק פגע וגיחך, מעביר את ידו על גבו בעדינות, "בייבי... קום..".
מייק מיד זיהה את קולו של ביל, פותח את עיניו באיטיות. "ממ?" הוא מלמל חצי ישן. הוא היה כ"כ עייף מאתמול.
"בוקר טוב.." ביל נשך את שפתו התחתונה, "תסתובב אליי..".
"אני ישן, אתה לא רואה?" מייק מלמל, לאחר כמה שניות נאנח ומסתובב אל ביל בליווי פיהוק עצום, תוקע בו מבט שואל.
"א.. כן.." ביל הנהן ועבר להישכב לצד מייק, מניח את ידו על לחיו בעדינות, "תשמע... אני מצטער... לא הייתי צריך להסיק מסקנות כל כך מהר. אני כן סומך עלייך".
מייק נאנח עוד הפעם, תוקע בביל מבט. הוא הרגיש רע עם עצמו עכשיו בגלל אתמול. הוא הלך ושכב עם מישהי וביל בא ומצטער.. פאק, הוא היה חייב לקחת את זה בחשבון למרות שהוא אפילו לא הבין מה כ"כ רע לו, הוא הרי רגיל לזה, לא? "אני מניח שאני סולח".
ביל חייך אל מייק חיוך קטן ומתוק, "אז מי זאת הייתה?".
"אמרתי לך אתמול.. בת דודה שלי" מייק גיחך ביובש, "למה האיפור שלך מרוח? ו.. הריח שלך.." מייק ניסה להבין למה הריח של ביל כ"כ מוכר לו. היה בזה משהו והוא פשוט לא קלט מה.
"לא הספקתי להתארגן..." ביל מלמל במהירות, "ומה עם הריח שלי?" הוא הרים גבה, נצמד אל מייק מעט.
מייק הצמיד את ביל אליו עוד יותר ודחף את פניו לשקע שבין פניו של ביל לכתפו, מריח אותו. "א.. אתה מריח כמו טום" עכשיו זה עלה לו. הוא הכיר את טום כ"כ הרבה זמן והיה איתו בכל סיטואציה אפשרית כך שאת הפרט הזה הוא בהחלט לא יכל לפספס.
ביל נאנח בשקט ונשך את שפתו התחתונה, רק חסר לו שמייק יגלה שהוא שכב עם החבר הכי טוב שלו... "א... כן, יכול להיות. הייתי אצלו".

"מה עשית אצלו?" מייק הרים גבה, חוקר את ביל עם מבטו החודר.
"עזרתי לו באנגלית.." ביל מלמל, הרי זה היה נכון בחלקו... הוא חייך אל מייק ומניח את ידו במהירות על צווארו כמגרד אותו ברגע שנזכר שטום עשה לו היקי ממש ענק אמש.
למזלו של ביל, מייק לא שם לב לכך לפני כן והסימן היה ממש גדול. "אוקיי.." היה בזה משהו מוזר ואפילו דיי מחשיד אך מייק פשוט התעלם, הרי ביל לא יבגוד בו, הוא צחק.
"מה מצחיק?" ביל הרים גבה וגיחך, משאיר את ידו על צווארו.
"מה הבעיה בצוואר שלך?" מייק התעלם, זה לא יהיה נחמד כ"כ מצידו לומר לביל שמצחיק אותו לחשוב שהוא יבגוד בו כשהוא בעצמו עושה את זה בכל שנייה אפשרית.
"כואב.." ביל חייך ומיהר לקום מהמיטה של מייק, "תגיד... יש לך צעיף או משהו? ממש קר לי.." הוא שיקר, נושך את שפתיו.
מייק גיחך, מנסה להיזכר איפה דחף את הצעיף שלבש לפני כמה ימים, ולמען האמת בדיוק לאותה המטרה, "א.. כן..  תחפש בארון או משהו".

טום, כרגיל, ישב על המדרגות ועישן, מחכה לג'סיקה, בריטני, סטיב, אליס, ליסה, מייק והפעם גם גיאורג שבדיוק חזר מחודשיים בהולנד.
הרבה מחשבות רצו בראשו בלי הפסקה והוא פלט עשן מפיו, נושף החוצה בחוזקה. ההתנהגות המוזרה של ביל מהבוקר שיגעה אותו. זה לא זה שהוא נישק אותו באופן כ"כ מפתיע או הסתובב ממנו בהתחלה, זאת העובדה שהוא התלבש בכזאת מהירות ופשוט רץ משם והשאיר אותו ככה. למה הוא לא אמור כלום? אפילו לאן הוא הולך? או למה? או.. משהו, טום היה צריך פשוט משהו. חוסר הידיעה היה גרוע יותר מהכל כרגע בשבילו. המחשבות שרצו בראשו וההשערות לגבי מה קרה לביל היו גרועות יותר מהמציאות עצמה, אבל הוא פשוט לא היה מסוגל להפסיק את זה. כל פעם שרק ניסה הגיחה לראשו מחשבה יותר גרועה והוא פשוט היה חייב לדבר עם ביל, לברר מה הולך איתו.
חיוך ענקי התפרש תוך שניות על פניו של טום כשהוא ראה את ביל מגיע, הוא אפילו לא תהה למה הוא פה, הרי אף אחד לא אמר משהו על ביל, והוא מיהר לקום ולהתקדם אליו.
הוא עצר וקפא כשהוא ראה את מייק אוחז במותניו של ביל, הולך אחריו וביל צוחק במתיקות ממשהו שהוא אומר. ביל סובב מעט את ראשו אליו, מחייך את חיוכו המהפנט ומייק נשק לשפתיו, מחייך בחזרה. טום הרגיש איך כל חלק וחלק בו נשבר. אבל זה לא בא ישר, הכל הגיע באיטיות מחרפנת. הוא הרגיש כ"כ חלש פתאום, כאילו ביל משחק בו. אז הוא צדק, הוא באמת משתמש בו. והנה, טום הרגיש עוד חלק בתוכו קורס ומיהר להתיישב בחזרה לפני שהיה נופל.
אותו צעיף שמייק לבש באותו יום היה כרוך סביב צווארו של ביל וטום הבין מיד שביל מסתיר את ההיקי שעשה לו ממייק. הוא הבין שהם השלימו. שהם חזרו. שהוא פאקינג שיחק בו. עיניו התכווצו, והוא תקע מבט חודר ומתוסכל באדמה. הוא הרגיש כל כך רע עם עצמו מכל כך הרבה מובנים.
טום לקח שאיפה אחרונה מהסיגריה שלו וזרק אותה לרצפה, מכבה עם רגלו וממהר להיכנס חזרה לבית לפני שביל ומייק יוכלו לראות אותו. או להפך. הוא במילא ראה מספיק בשביל להבין הכל.

ביל משך בידו של מייק לתוך הבית שאליו היו מגיעים כל החברים בדרך כלל כשהם יכלו. היום היה יום שישי והיה להם חופש של יומיים מהפנימייה, זה היה סוף שבוע. הוא נכנס ביחד עם מייק לתוך הבית, מבחין בטום שישב על הספה כשמבטו החלול תקוע במסך הטלוויזיה. הוא נשך את שפתו התחתונה והידק את אחיזתו בידו של מייק, "היי" הוא שלח לעברו חיוך קטן, מתקדם אל הסלון הגדול.
טום שתק. הוא העדיף לא להחזיר תשובה לביל. לא עכשיו. הוא רק הרים את מבטו אליו לאט, סוקר בדרך את כל גופו, מופתע כל פעם מחדש כמה יפה הוא יכול להיות, ומסתכל עליו במבט שלא נראה שביל יכל להבין. טוב, טום לא ציפה שיבין. הוא כבר לא ציפה לכלום.

ביל כיווץ את מצחו, הוא הרגיש אשם לפתע. כמה הוא יכול להרגיש אשם ביום אחד לעזאזל? הוא נאנח והתיישב על הספה שניצבה לצד הספה עליה טום ישב, מייק מתיישב לצידו, "היי אחי" הוא חייך אל טום חיוך קטן והצמיד את ביל אליו ממותניו.
טום חייך אל מייק חיוך מאולץ, מצטער על כך שהוא היה היחיד שנצא בחדר ואף אחד עדיין לא הגיע. "מתי הם באים?" הוא שאל, תוקע את מבטו על מייק, מתעלם מהמבט החוקר של ביל שהיה תקוע בו.
ביל נאנח, למה טום מתעלם ממנו ככה? הוא חייב להבין מה יש לו... טוב, כאילו שהוא כבר לא ידע זאת.

"בכל רג-" מייק התכוון לומר אך נקטע על ידי דפיקות חזקות בדלת, "אמרתי לך" הוא גיחך ונעמד על רגליו, מרים גבה כששם לב שטום נעמד גם כן וניגש במהירות לדלת.

טום מיהר לפתוח את הדלת, הפעם בחיוך מעט יותר אמיתי למרות שהוא עדיין לא הוציא מילה. הוא תהה לעצמו על מה ביל חושב כרגע. תהה אם הוא בכלל מבין מה עובר עליו.
כל החבורה שכללה את ג'סיקה, בריטני, סטיב, אליס, ליסה וגם גיאורג, נכנסו לתוך הבית. הבנות עברו אחד אחד ונישקו את כולם לשלום והבנים פשוט נתנו איזה חיבוק גברי, גם לביל שכמעט התפרק. כשביל הבחין בגיאורג שנכנס לתוך הבית הוא פער את עיניו והשתחרר מאחיזתו של מייק, מתקרב אל גיאורג וקופץ עליו בחיבוק, "הוביט!".
"בילי!" גיאורג חייך חיוך ענקי, מחבק את ביל אליו בחוזקה בעוד מייק וטום תקעו בו מבטים.
"אתה מכיר את ביל?" נשמע קולה של אליס שואל.
"בטח שאני מכיר את ביל!" גיאורג צחק והידק את אחיזתו סביב ביל, ממש מרים אותו עליו, "השמן הזה היה איתי מאז שנולדנו! מה אתה עושה פה?".

"גר כאן?" ביל הרים גבה ותקע בגיאורג מבט משועשע והחל לצחוק, "התגעגעתי אלייך הוביט!".

"גר כאן?!" גיאורג צעק בהפתעה, גבותיו התרוממו, "אתה לא רציני..! הו פאק אתה כן?!".
"נו בפנימייה, דביל!" ביל גלגל את עיניו וצחקק, יורד מגיאורג, "אתה גם בפנימייה?" הוא פער את עיניו.
"כן!" גיאורג פער את עיניו גם הוא, מחבק את ביל שוב, "אוח, התגעגעתי עלייך קטנצ'יק".
"אני לא קטן כבר, הוביט" ביל צחקק ונתן לגיאורג לחבק אותו אליו, מניח את ראשו על כתפו, "שמן אחד".
"רזה אחד" גיאורג גיחך, מתנתק מביל, "תראה.. נהיית ממש קיסם! הו, על מה אני מדבר? תמיד היית.." גיאורג הניד בראשו, מגחך.
"קיסם סקסי לפחות" ביל ליקק את שפתיו ודחף את גיאורג מכתפו, סורק את גופו, "טוב גוגי, גם לך לא חסר" הוא צחקק ונבהל כשמייק מיהר להתקדם לעברם ולכרוך את ידיו סביב מותניו מאחור, כל שאר החבורה כבר התמקמה בסלון הגדול, "היי, לא להתחיל עם החבר שלי!".

ביל נשך את שפתו התחתונה ונצמד אל מייק מעט, "הו, הוביט, מכיר את מייק?".

"עוד לפנייך" גיאורג גיחך, ביל חבר שלו? אוקיי, זה אמור להיות מחזה משעשע ולמרות זאת, גיאורג הרגיש צורך עז להגן על ביל ממייק, הוא הרי הכיר את מייק מעולה וידע שהוא לא בדיוק טיפוס מושלם בשביל ביל אך הוא שתק בינתיים, הרי מה הוא יודע? הוא חזר רק היום.
"טוב, מייקי, בייב, גוגי, בואו נלך לילדים הקטנים האלה שם שמשחקים אמת או חובה!" ביל הצביע על החבורה שישבה במעגל וכבר הספיקה להביא בקבוק ריק, מסובבת אותו באמצע המעגל.
טום ישב על הספה בניגוד לשאר שהיו ממוקמים על הרצפה במעגל. לא היה לו חשק לשחק עכשיו ובכלל לא לדבר עם אף אחד ולמרות זאת הוא ניסה לדחוף את עצמו לשחק איתם, אולי זה ישפר את ההרגשה שלו בכל זאת? הוא תהה מה כבר אפשר לעשות בשביל לשפר את ההרגשה המזוינת הזאת ומצא את עצמו מחליט שהוא סתם לוקח את זה קשה מידי, מתיישב יחד עם כולם על הרצפה בסמוך לליסה שמיד הניחה את ידה על ירכיו, מסתכלת עליו בחיוך מתוק. ליסה תמיד הייתה מנסה לעודד את טום כשהיא הייתה מבחינה בכך שהוא קצת מבואס. סטיב רק שלח לו חיוך מעודד למרות שגם הוא לא הבין מה בדיוק עובר עליו. ביל התיישב מול טום יחד עם גיאורג ומייק, כל אחד בצד אחר שלו והביט בעיניו של טום כמנסה לפענח מה יש לו ולמה הוא נראה כל כך מוזר היום, בכלל לא מתייחס למה שהולך במעגל סביבו.
טום הסתכל על גיאורג שבחן את מייק במבטו, פתאום מגיע למסקנה. בסופו של דבר, ביל כן מתאים למייק. הוא לא תמים ומטומטם כ"כ כמו שהוא נראה. טום אפילו הצטער על זה מעט. הצטער על זה שלמרות שהוא גילה צד אחר בביל הוא עדיין נשאר מטומטם מבחינה אחת. הוא עדיין לא ראה, למרות שכל אחד אחר כן, שמייק רק פוגע ובוגד בו מאחוריי גבו.
ביל הניח את ידו על ירכו של גיאורג, מניח את ראשו על כתפו, "התגעגעתי המון, גוגי.." הוא לחש לאוזנו, "צריך להשלים פערים".
מייק הרים גבה כששמע את לחישתו של ביל, מיד מפנה מבט חשדני לעברו ולעבר גיאורג.
"כן.. בהזדמנות.. תבוא מחר או משהו" גיאורג הציע בחיוך, מחזיר את מבטו לבקבוק שהסתובב באמצע המעגל.
"אם אתה לא רוצה לא צריך!" ביל תקע בגיאורג מבט נעלב וחזר להתרפק בחיקו של מייק, המשחק היה הדבר האחרון שעניין אותו כרגע, "אני אהיה עם הבייבי שלי..!".
גיאורג ציחקק וגלגל את עיניו, הוא היה רגיל להיעלבויות האלה של ביל כשהוא אמר משהו שלא מצא חן בעיניו.
טום נחר בבוז כשהבקבוק נעצר, מופנה אליו ואל מייק. הוא גלגל את עיניו, "חובה" הוא ענה עוד לפני שהוא שאל אותו.
מייק חייך אל טום חיוך ערמומי בעוד שביל רק סרק את פניו של טום, מנסה להבין מה יש לו, בדיוק כמו מקודם.

"חובה עלייך לנשק את..." מייק מלמל, מבטו עובר על הבחורות שישבו במעגל, נראות כמתחננות לנשיקה מטום, "את בריטני! וסטיב, אין לך מה להגיד בקשר לזה!" הוא צחקק, מייק אהב לעשות מהומות, "לדפוק לה את הנשיקה של החיים, טום! כמו שרק אתה יודע!".

"אני כ"כ מקווה שייצא לי אותך ותנשק את גיאורג" טום מלמל, לא היה אכפת לו עם שמעו את זה או לא. הוא נאנח, קם על ברכיו כדי ללכת, או במקרה שלו, לזחול, לעבר בריטני.
בריטני חייכה חיוך קטן, היא אהבה את סטיב ולמרות זאת.. גם היא לא הייתה מתנגדת לנשיקה מטום. היא הסתובבה אליו עם פניה ולפני שיכלה למצמץ היא הרגישה את לשונו של טום עמוק בפיה.
ביל בהה בטום ובריטני, מרגיש איך ליבו עוד שנייה יוצא ממקומו מרוב קנאה. הוא לא הבין בכלל למה הוא מקנא? למה אכפת לו? הוא נשך את שפתו התחתונה בחוזקה, מחזיק בזרועו של גיאורג כמתאפק שלא להתפרץ.

גיאורג העביר את מבטו אל ביל מטום ובריטני, מסתכל עליו במבט שואל? מה נסגר איתו? "היד שלי" גיאורג אמר לביל שממש מחץ את ידו שעוד רגע הייתה הופכת לכחולה.
"שתוק.." ביל מלמל בשקט, ממשיך לבהות בטום ובריטני. למה הוא לא מתנתק ממנה כבר לעזאזל? הוא פשוט רצה להרביץ לשניהם. ולמייק. לעזאזל עם זה.
טום התקרב אל בריטני יותר, רק מעמיק את הנשיקה עוד ועוד, לרגע הוא לגמרי שכח מביל וזה גרם לו להרגיש כ"כ טוב.
"היי, היי, עד לכאן" סטיב הפסיק את טום, מושך את בריטני לאחור וגורם לשניהם להתנתק.
ביל נאנח בהקלה, מקווה שלא שמעו את זה, אבל הוא פשוט הרגיש בהקלה עצומה לפתע. טום היה נראה ממש נלהב לנשק את בריטני. הוא אפילו נישק אותה ביותר תשוקה ממה שהוא נישק אותו... לעזאזל, מה נסגר עם המחשבות האלה?

טום נאנח. לא, זה לא עזר לא לשכוח מביל. לעזאזל, זה רק חיזק את זה! הוא נאנח בתסכול, מביט על הבקבוק ששוב הסתובב, מקווה למצוא משהו אחר שיעסיק את מחשבותיו שלא קשור לביל אך זה נראה כלא אפשרי.
הבקבוק נעצר על מייק ועל אליס שרק חייכה לעצמה בערמומיות, "הו, מייק, מייק..." היא צחקקה.

ביל נאנח, הוא הולך להיפגע היום מכל אחד ואחד כאן או מה?

"אתה הולך לנשק את..." אליס סרקה את כולם במבטה החודר, מגחכת, "את גיאורג!" היא אמרה לבסוף וחייכה חיוך גדול ומרוצה.

מייק וגיאורג פערו את עיניהם, תוקעים אחד בשני מבט מזועזע, "אין מצב!" שניהם צרחו באותו זמן.

כולם החלו לצחוק ולצעוק אחד על השני, "לא! אתה חייב!!" נשמעה צעקה מכיוונה של אליס כשבאותו הזמן כל אחד העיר משהו שונה, טום וביל היו היחידים שנשארו שקטים ואדישים למצב.

ביל נאנח והתרחק מעט לאחור מהבלאגן הגדול שנוצר, אפשר לחשוב... הוא כיווץ את מצחו, מחבק את ברכיו אליו ומשעין את סנטרו על ברכיו, הוא לא ידע כבר מה הוא מרגיש, זאת אומרת הוא כן ידע. הוא אוהב את מייק מאוד אבל טום... לעזאזל, הוא היה כל כך פאקינג מבולבל והרעש הזה לא ממש תרם למוח שלו לעבוד נורמלי ולהצליח לחשוב על מה שהוא רוצה.

"אין שום מצב בעולם שאני מנשק אותו!" מייק אמר בהגזמה.

סטיב היה עסוק בלצחוק על השניים, "אני ינשק את גיאורג" הוא הציע וחטף מכה חזקה בכתף מבריטני ומיד הסתכל עליה במבט חודר, "את התנשקת עם טום!" הוא הצדיק את עצמו.

"אז מה?!" היא צווחה עליו, מסתכלת עליו במבט מאיים.

אליס הייתה עסוקה בלריב עם מייק שהוא חייב לבצע את החובה, מייק היה עסוק בלצווח בחזרה שהוא לא מנשק את גיאורג ושהוא חתיכת מכוער, בריטני התעסקה בריב שנוצר לה עם סטיב עכשיו וכך גם הוא, ג'סיקה ניסתה להתערב גם היא ולשכנע את מייק לעשות את זה וליסה הייתה עסוקה בלצחוק ולנסות לסדר את העניינים בין כולם ולהשתיק אותם בעוד היא מגבירה את המוזיקה מהטלוויזיה.
טום ניצל את העובדה שביל ישב בצד ולא התערב בהמולה שנוצרה בין כולם ומיד קם אליו, העובדה שכולם רבו אפילו עזרה לו יותר. הוא משך את ביל מידו, גורם לו לקום, ובלי לומר מילה, יצא במהירות מהבית בלי שיוכלו לשים לב כשביל נגרר אחריו.
ביל הרים גבה כשטום משך אותו אל מחוץ לבית, לא אומר מילה וכך גם הוא. הוא הבחין בכך שטום הוביל אותו אל מאחורי הבית אך עדיין שתק, מחכה שטום יאמר משהו.
"אני לא יכול יותר" טום הצמיד את ביל לקיר והתנשף, מבטו ממוקד על עיניו של ביל.
ביל התנשף גם כן, מלקק את שפתיו ותוקע את מבטו בעיניו של טום בחזרה, "א.. מה? על מה אתה מדבר?".
טום בלע את רוקו. אין מצב שביל לא יודע על מה הוא מדבר. "באמת לא הרגשת כלום אתמול?" הוא שאל, מרגיש את המחנק בגרונו.
ביל נשך את שפתו התחתונה, הוא לא ידע מה לומר לטום. הוא בעצמו היה כל כך מבולבל... "א.. טוב, אתה יודע, היה כיף...".

"זהו?" קולו של טום נשמע שבור, "רק כיף?" הוא הרגיש כ"כ מטומטם שהוא נתן לעצמו לחשוב שלביל אכפת ממנו. מטומטם שהוא חשב שביל עושה את זה מתוך רגש כלשהו. מטומטם שהוא בעצמו עשה את זה מרגש. והכי מטומטם.. שהוא התאהב בביל.
"א-אני... ל-לא.. לא יודע..." ביל מלמל ממש בשקט, משפיל את מבטו. הוא באמת הרגיש נורא עכשיו כשהוא ידע שטום כן הרגיש משהו. הוא היה בטוח שטום חושב שהוא משחק בו אבל זה כל כך לא נכון... הוא סה"כ מבולבל בעצמו. נכון, הוא מאוהב במייק עד מעל לראש אבל מצד שני... הוא ידע שהוא מרגיש משהו כלפי טום. גם אם זה משהו קטן ואפילו לא כל כך משמעותי לעומת מה שהוא מרגיש אל מייק.

"אני פשוט כזה מפגר" טום הוריד את ידיו שהצמידו את ביל לקיר קודם לכן, מגחך לעצמו ומניד בראשו. הוא פשוט לא ידע מה הוא עוד יוכל לומר לו. זאת הייתה הפעם הראשונה שהוא התאהב במישהו, ולעזאזל, הנה זה נהרס וכל תפיסת העולם הקודמת שלו מראה כמה הוא היה צודק כשהוא אמר שלהתאהב זה אידיוטי. הנה, עכשיו הוא מרגיש את זה. כמה זה אידיוטי. כמה הוא בעצמו אידיוט. "בהצלחה עם מייק" הוא מלמל בקושי, קולו חנוק ושבור לגמרי והוא עוד רגע עומד לפרוץ בבכי. הוא לא חשב שהוא יתאהב אי פעם, במיוחד לא בכזאת מהירות, וייפגע מזה ככה. "אל תדאג, אני לא יספר לו על זה או משהו" הוא סיים, זז לאחור בצעדים איטיים, מבטו מושפל.
"אתה לא פאקינג מפגר.." ביל מלמל ומשך את טום אליו, מסתובב ומצמיד אותו אל הקיר בעצמו, מתנשף על פניו. טום ממש שבר אותו... הוא לא יכל לראות אותו ככה. ומה אם טום מרגיש אליו משהו? טוב, זה היה ברור. אבל הוא רצה לדעת עד כמה... "חכה... א-אני..." הוא מלמל, לא יודע מה להגיד ואם זה יהיה במקום. הוא רצה את טום, הוא ידע את זה. אבל בדיוק באותו הזמן הוא גם אהב את מייק.
טום לא הוציא מילה, רק תוקע מבט שואל בביל. מה עוד הוא רוצה ממנו? טום אמר את כל מה שיש לו. טוב, לא ממש היה לו מה לומר אבל זה בהחלט יהיה מטומטם לשפוך את עצמו מולו עכשיו.
"אמ..." ביל כיווץ את מצחו, חושב מה הוא הולך להגיד לטום. היה לו יותר מידי מה להגיד אבל שום דבר ממה שהוא רצה לא היה מתאים באותו הרגע. לעזאזל עם זה... "א... אני.. אני מצטער...".
"אין לך על מה" טום נאנח, "אמרת כבר את כל מה שהייתי צריך לשמוע בכל אופן.." הוא כיווץ את מצחו, "א.. אני כבר אתגבר על זה או משהו" הא מלמל בקושי והשפיל את מבטו. הוא ידע שהוא משקר. שקר כ"כ גדול שהוא רק מחזק עם כל מילה שהוא מוציא עכשיו מהפה. "ביל, כדאי שנתרחק" הוא הרים את מבטו לעיניו של ביל, מנסה להוציא מעצמו את המבט הכי כנה שיכל, "זאת הדרך הכי טובה" טוב, אז כן, היה פה שקר, זה בכלל לא טוב, הוא רצה את ביל כמה שיותר קרוב אליו. אבל מצד שני, זה באמת יעשה טוב. זאת הדרך היחידה שתמנע ממנו להרגיש משהו כלפיי ביל ולפגוע בעצמו, בביל או במייק.

כעבור כמה דקות כשההמולה שנוצרה בבית נרגעה מעט ולאחר שמייק הסכים לנשק את גיאורג נשיקה רגילה ולא יותר מזה, המשחק המשיך רגיל, כמעט אף אחד לא התעניין בהיעדרם של טום וביל חוץ ממייק ומגיאורג כמובן.
מייק סרק את הבית במבטו, נוכח לגלות שהם באמת לא נמצאים בשום מקום. איך הם נעלמו פתאום? "גיאורג, אתה יודע אולי איפה ביל?" הוא פנה אל גיאורג.

גיאורג שישב לצד מייק, הנהן, הוא לעומתו דווקא כן שם לב שביל יצא עם טום החוצה. אם הוא היה יכול הוא היה משקר למייק אבל הוא לא יכול... "כן, הוא יצא החוצה עם טום".

מייק הרים גבה, מיד מתחיל לחשוד. מה לעזאזל יש להם לעשות בחוץ.. ביחד? הוא נעמד על רגליו, "אני כבר חוזר" הוא מלמל לפני שיצא מהבית בטריקת דלת, סורק את השטח במבטו ואז מבחין בביל וטום מדברים, ממש צמודים זה לזה.

ביל בדיוק התכוון לענות לטום אך השתתק כשראה את מייק מתקדם לכיוונם, לעזאזל, תזמון מושלם פשוט, הוא חשב לעצמו ונאנח.

מייק נעמד לצד השניים ותקע בהם מבט מבולבל, "מה הקטע? למה יצאתם?".
"סתם.." טום מלמל. הוא כ"כ שנא את מייק ואת התזמון הנוראי שלו באותו הרגע, ביל בדיוק התכוון לומר לו משהו ו.. הוא פשוט רצה לדעת. "אני במילא חוזר" טום אמר במהירות ובלי להוסיף מילה זז מהשניים והתקדם במהירות חזרה לבית.

ביל נאנח, הוא ממש רצה לעצור את טום אבל הוא ידע שזה לא יהיה טוב... הרי טום ממילא שונא אותו עכשיו. הוא חייך אל מייק חיוך קטן בעוד שמייק רק תקע בו מבט חושד, "על מה דיברתם?".

"הוא שאל אותי אם חזרנו" ביל משך קלות בכתפיו ותפס בידו של מייק, "אל תהיה כזה פרנואיד, בייב.." הוא גיחך באילוץ, מושך אותו אל הבית בחזרה. מייק רק משך בכתפיו, הרי למה שביל יבגוד בו בכלל?

השניים חזרו אל הבית ובילו עם שאר החבורה את כל היום. כולם נהנו ובילו את הערב בלשתות, לדבר ולצחוק ביחד חוץ מביל וטום שהיו נראים דיי מבואסים, למרות שטום בהרבה יותר. גיאורג תמיד ניסה לעודד את ביל ואילו ליסה תמיד ניסתה לעודד את טום בכל דרך אפשרית.