אחרי 3 שנים של הפרעות אכילה .. החלטתי לעשות הכל ופשוט לצאת מזה ..
חשבתי שהצלחתי !
הבעיית עצירות שלי עברה .. לאחר התמכרות קשה ללקסעדין ולמשלשלים אחרים ..לא חשבתי שאני יצליח להכנס לשירותים בחיים לבד..
הצלחתי לאכול רגיל בלי מצפון ..
אהבתי את עצמי כמו שאני
ככה שנה שלמה .. הייתי עיוורת לגמריי ..! היום פתחתי את העיניים וגיליתי שאני פשוט שמנה .. ענקית
איך נתתי לעצמי להגיע למצב הזה אחרי שרציתי ? עזבתי את הבלוג במשקל 36-37
היום ? אני 44-45
מתביישת ? מאוד ! אני לא יודעת אם נשארו בנות עוד מהתקופה שאני הייתי כותבת פה .. אבל כולם ידעו שאני בחורה שיש לה כלכך הרבה כוח רצון ..
אני לא מוותרת לעצמי אף פעם ..
איך לא שמתי לב שהעלתי כלכך הרבה ? ..
בכל מיקרה אני חושבת שלכתוב בבלוג הזה תמיד נתן לי את הכוח להצליח ולרדת במשקל .. זה מארגן את כל היום ..
אני יודעת שעכשיו יבואו אנשים ושיגיבו לי תגובות מכוערות .. אבל אני מאמינה שהפרעות אכילה נולדים עם זה .. לא באמת אפשר להבריא מזה אף פעם בחיים .. אז פשוט עדיף לחיות עם זה בשלום עד כמה שאפשר..
ולתכנן את זה כמו דרך חיים ולא כמו דיאטה קיצונית
שמחה לחזור .. מקווה שגם אתם :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
