כאן כתוב תיאור הבלוג וזה נורא מעניין ומסקרן אתכם לראות מה כתוב בו. |
| 4/2010
ייאוש + שיר שמזמן לא שמעתי ונזכרתי בו היום
ייאוש:
תראו, אני עישנתי איזה שנתיים או שלוש לא זוכרת כבר והייתי מאוד מכורה.
שהכרתי את רועי הוא לאט לאט גרם לי להפסיק לעשן ובסופו של דבר הפסקתי.
כבר לא מעשנת איזה 4 חודשים (חוץ מנפילה קטנטונת פיצפונות פיצקלה של גרגלה קטנה) ואני מרגישה שלמה עם זה.
אז מה הבעיה? שאני מן הסתם לא רוצה חברות שמעשנות כדי שאני לא יראה אותם או אהיה ליד זה וארצה גם. כן, אם לא הבנתם אין לי חברות. טוב, תמיד הייתי ככה...רק בתקופה של הפנימיה (ט',י') היו לי חברות טובות אבל אחרי שהעיפו אותי מהפנימיה אפשר כבר להבין מה קרה.
לא מזמן נסיתי להיות אם חברה שלא מעשנת אבל...היא קצת...בוא נגיד...השתחרר לה הבורג. אפילו יותר מבורג אחד אולי. ברחתי ממנה.
אז אני מנסה, מחפשת איכשהוא, לא יודעת, כמו בנאדם נורמלי שמכיר אנשים...בערך...אבל כולם מעשנות.
אני צריכה צליוויזציה ריבונו של עולם. 
השיר:
תל אביב מתנמנמת בחום
לשפת הים התיכון
עצלה, לא כל כך יפה
מתי כבר אוקטובר יבוא
ורוחות מערב בחובו
ונוכל לשוב להתכרבל בשמיכה
הביאו את הסתיו, שלכת
וליבנו האטום והקר
יתרחב וינשום
הביאו את הסתיו
נתרפק עליו
עלים יסתחררו ברחובות
יהיה געגוע
תל אביב התהפכה על גבה
היא הייתה לי סיפור אהבה
בסוף גיליתי שהיא פרוצה
מותר להיות עצוב
נעים לי להיות עצוב
בתפקיד האהוב
שעליי הוא כל כך אהוב
הביאו את הסתיו, שלכת
וליבנו האטום והקר
יתרחב וינשום
הביאו את הסתיו
נתרפק עליו
עלים יסתחררו ברחובות
יהיה געגוע
 זכויות שמורות לי! פה.אני אוהבת את השיר הזה. ואיך אני לא שומעת אותו אם אני אוהבת אותו כל כך? טוב, חבר שלי חושב שהוא יכול לפרמט ווינדואוס על ווינדואוס אז כל הC נמחק. עם השירים. לך תפליץ את כל מה שהיה לך...אז אוספים מחדש לאט לאט, נזכרים פה נזכרים שם  אז זהו, השיר הזה מעלה לי חיוך וזה כל מה שחשוב 
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
