לא ברור לי כ"כ אם זה קשור לכדורים או לא,
אבל אפשר להגיד שאני מרגישה שיפור/שינוי.. אני לא יודעת לקרוא לילד בשמו.
אני עדין מעבירה את רב היום שלי בלבזבז זמן, אבל אפשר להגיד שחזר לי החשק...
אפילו אולי צצה לי מה שנראה כמו מוטיבצייה ללמוד/לעבוד..לעשות משהו!
התחלתי לשים לב לזה ממש לפניי כמה ימים,
*פתאום באלי החשק לסדר בחדר, וביליתי יום שלם בלסדר,לנקות,להוציא,לנגב,לשטוף,להחזיר...
הרגשתי כ"כ מסופקת שאחריי המקלחת יצאתי החוצה בלי לאכול בכלל.
*נמעס לי לא להיות מרוצה ממה שאני רואה במראה אז החלטתי שאני מתחילה בדיאטה,
הדפסתי לעצמי תפריט מחושב הייטב ותליתי על הארון עם כמה תמונות מוטיבצייה[בנות רזות,עלוב.]
והשמועות אומרות שכבר הורדתי קילו..
*התחלתי לקרוא המון, סוף סוף קראתי 'ורוניקה מחליטה למות' של פאולו קואלו..
שכ"כ הרבה זמן רציתי ולא ייצא לי לקרוא אותו, ועד שייצא לי קראתי אותו בנשימה אחת
כי הספר פשוט דיבר אליי.
ומאז הספר הזה החלטתי שאני אקרא את כל יצירות האומנות של פאולו, כמובן 'האלכימאי' מקום ראשון!
בנתיים אני קוראת 'אחת עשר דקות'.
כמובן שזה לא נשמע מרגש במיוחד-אז הנערה התחילה לקרוא...-
אבל...
במשך כ"כ הרבה זמן כעסתי וטענתי שכולם שופטים אותי, ומבקרים אותי, ולא מביאים לי לעשות את הדברים ברוגע
ולא נותנים לי דקה של שקט נפשי.
ופתאום הבנתי שאף אחד לא עושה את זה! אף אחד חוץ ממני...
וכשאני לא מרגישה חייבת, אני עושה את כל המחוייבויות שלי.
פשוט לא הייתי פנויה נפשית לשום דבר..
לקרוא, *לקנות, ללמוד,לעבוד,לעזור בבית..
וכנראה שמשהו עזב את הנפש שלי ופינה את מקומו לדברים טובים יותר, אז התחלתי לקרוא.
כינוי:
חייה בלה לה לנד
בבלוג זה
בכל הבלוגים
