לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

פרפרים הם בסכ"ה עשים עם כנפיים יפות...


מחסן של מחשבות מתוך שינה.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2012    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

1/2012

ספר התשוקה


יושבת מעשנת וקוראת.
יושבת קוראת.. ומדליקה עוד סיגרייה..
נסחפת לחייו של הספר, של הסיפור.
חייה כבר ריקים מדי
היא צריכה תשוקות חדשות.
הם יושבים על המיטה כל אחד בספר שלו..
נסחף לעולם של הסיפור.
סוגרים את הספרים,
 והעולמות שלהם נפגשים..
הם גילו זה את זו,
הם התאהבו,התמכו...
הם כבר מכורים, אין להם תקווה..
הדרך חזרה נראת מטושטשת ובלטי אפשרית.
המון הרים ועמקים, גבעות, עליות ומורדות שיתישו אותם בפעם האחרונה.
מזל שיש להם אחד את השניה...
היקום לא היה מתאהב בהם כשהם לחוד.
רק כשהם ביחד-כן, ככה זה..
כששתיי נשמות נפרדות מצאו את דרכן אחת אל השניה.


נכתב על ידי חייה בלה לה לנד , 30/1/2012 21:43  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




לא ברור לי כ"כ אם זה קשור לכדורים או לא,
אבל אפשר להגיד שאני מרגישה שיפור/שינוי.. אני לא יודעת לקרוא לילד בשמו.

אני עדין מעבירה את רב היום שלי בלבזבז זמן, אבל אפשר להגיד שחזר לי החשק...
אפילו אולי צצה לי מה שנראה כמו מוטיבצייה ללמוד/לעבוד..לעשות משהו!

התחלתי לשים לב לזה ממש לפניי כמה ימים,
*פתאום באלי החשק לסדר בחדר, וביליתי יום שלם בלסדר,לנקות,להוציא,לנגב,לשטוף,להחזיר...
הרגשתי כ"כ מסופקת שאחריי המקלחת יצאתי החוצה בלי לאכול בכלל.

*נמעס לי לא להיות מרוצה ממה שאני רואה במראה אז החלטתי שאני מתחילה בדיאטה,
הדפסתי לעצמי תפריט מחושב הייטב ותליתי על הארון עם כמה תמונות מוטיבצייה[בנות רזות,עלוב.]
והשמועות אומרות שכבר הורדתי קילו..

*התחלתי לקרוא המון, סוף סוף קראתי 'ורוניקה מחליטה למות' של פאולו קואלו..
שכ"כ הרבה זמן רציתי ולא ייצא לי לקרוא אותו, ועד שייצא לי קראתי אותו בנשימה אחת
כי הספר פשוט דיבר אליי.
ומאז הספר הזה החלטתי שאני אקרא את כל יצירות האומנות של פאולו, כמובן 'האלכימאי' מקום ראשון!
בנתיים אני קוראת 'אחת עשר דקות'.
כמובן שזה לא נשמע מרגש במיוחד-אז הנערה התחילה לקרוא...-
אבל...

במשך כ"כ הרבה זמן כעסתי וטענתי שכולם שופטים אותי, ומבקרים אותי, ולא מביאים לי לעשות את הדברים ברוגע
ולא נותנים לי דקה של שקט נפשי.
ופתאום הבנתי שאף אחד לא עושה את זה! אף אחד חוץ ממני...
וכשאני לא מרגישה חייבת, אני עושה את כל המחוייבויות שלי.
פשוט לא הייתי פנויה נפשית לשום דבר..
לקרוא, *לקנות, ללמוד,לעבוד,לעזור בבית..
וכנראה שמשהו עזב את הנפש שלי ופינה את מקומו לדברים טובים יותר, אז התחלתי לקרוא.


נכתב על ידי חייה בלה לה לנד , 22/1/2012 00:08  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי:  חייה בלה לה לנד

מין: נקבה




1,114

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לחייה בלה לה לנד אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על חייה בלה לה לנד ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2022 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)