החייל שלי סוגר שבת ואני בבית כמעט לבד..אני כל כך אוהבת אותו הוא שומר שבת ולא יכול לדבר בטלפון בשבת גם הוא סוגר וגם אני לא יכולה לדבר איתו

התרגלתי כבר לשבתות האלה אבל הם בעיקר קשים ומחכה עד צאת השבת, עכשיו שעון קיץ והשבת יוצאת יותר מאוחר,

כמה שאני אוהבת אותו כמה שאני מתגעגעת אליו כמה שאני חושבץת עליו ורוצה כל פעם שהוא יהיה בבית כמה שקשה לי בלעדיו

כמה שקשה שהוא רחוק ממני הלווואי והוא היה יכול להיות קרוב אליי לבוא כל יום הבית אבל הכל כל כך קשה ועצוב לי שאני לא יכולה לדבר איתו עכשיו בטלפון השבת ארוכה ..

ורק עכשיו נכנסה השבת הלוואי ויכולתי לישון כל היום אבל אני לא יכולה ,אני רואה את השבת כשאני בלעדיו כיום בודד מפחיד קצת אבל הכל עובר ,ב"ה הכל יהיה בסדר אני מקווה רק לטוב אני אוהבת אותו ומחכה לו

לחבק אותו לנשק אותו לצחוק איתו לטייל איתו לעשות אותו שמח אני אוהבת אותו כל כך הכי שבעולם בלעדיו אין לי כלום.

אני רק מתגעגעת לימים שהוא כל יום היחה בא הביתה אתמול למשל בכיתי נורא כי כשהוא בא אני מתרגלת אליו מתרגלת להיות איתו ופתאום הוא הולך ואני נשארת לבד וזה כל כך קשה.

כל כך חבל לי שאין לי פסיכולוגית או פסיכיאטרית שאני יכולה לשבת לדבר איתה על כל מה שעובר עליי יש לי פסיכיאטרית אבל אני באה אלייה רק בשביל כדורים,

ולפעמים אני מרגישה כל כך רע כאילו שהוא לא פה אין מי שידבר איתי ואין מי שיצחיק אותי ולא יגרום לי להרגיש לבד, יש לי את אבא שלי אבל לא אכפת לו כמו שהיא אכפת לאמא שלי ז"ל ,

אמא שלי תמיד הייתה מנסה לשמח אותי ומצליחה ולתת לי תיקווה והיינו מדברות הרבה וצוחקות וסופרות את הימים מתי הוא בא (האהוב שלי), אם אבא שלי הכל שונה הכל אחרת,

אין לנו את אותו ראש, גם בגלל המרחק אני לא ניפגשת אם חברות כשהייתי גרה אם אמא שלי אז הכל היה קרוב ובעיקר האהוב שלי היינו יושבים שעות כמעט עד הבוקר ומדברים והכל היה טוב והרגשתי נפשית 95%

טוב עד שהוא התגיייס חרב עליי עולמי ואני יודעת שזה כולה צבא ועוברים את זה אבל אני לוקחת דברים בהרבה יותר קשה מאנשים אחרים א שלי  נסיך שלי אני אוהבת אותך כל כך ומתגעגעת לדבר איתך להיות איתך לראות אותך שיהיה לך שבת שלום יפה שלי נסיך שלי