עישנתי עכשיו את הסיגריה האחרונה להיום..
וקיבלתי כדור שינה אני לא עייפה עכשיו בכלל אני מקווה שאני אצליח לישון בלילה..
הכל כל כך נעשה קשה שהוא לא כאן אבל קצת נירגעתי.
עכשיו אני מקווה שיבוא גבר חדש..
כי אין פה בנים בכלל הבנות שולטות יותר.
אני רוצה להכיר מישו אני רוצה להיות אם מישו אני חושבת עליו עכשיו
בטח הוא במעצר בשטרה ובטח הוא בוכה וקשה לו אני כל כך רוצה לחבק אותו עכשיו חזק חזק
אבל עבר לי העצבים..
אני לא יודעת מה יהיה הסוף שלי אני בפאקינג מחלקה סגורה ופאקינג לא יצאתי חודש לבחוץ אבל
התרגלתי להיות כאן אני מרגישה שזה הבית שלי
כשאומרים לי שזה לא הבית שלי אני מתבאסת כי אני כאן מגיל 14
התרגלתי למקום המקום מחבק ומקרין חום ואהבה ..
ויש מטפלים וחברות שאוהבות אותך.
אני גם לא חושבת שאני צריכה להכיר מישהו מכאן אני צריכה להכיר מישו יציב רציני חזק..
לא שיהיה אובדני או פסיכוטי..
אבל מתי זה יקרה מתי אני יכיר את אהבת חיי?
מאליאב כבר שכחתי הוא לא מעניין אותי מה שמעניין אותי זה מה שהולך כאן במחלקה.
אבל אני רוצה שהוא יחזור.. אני רוצה ריגוש אני רוצה חום ואהבה וכל זה חסר לי אני לא רוצה סקס או משו כזה
הלוואי והוא יחזור לכאן מחר ..
יהיה כיף ואני לא אלך לישון מוקדם ואני לא אהיה לבד שישי שבת..
אני מקווה שכבר מחר אני אוכל לצאת אם אבא שלי
מחר על הבוקר אני הולכת למנהל המחלקה לברר מה קורה אם איתמר ואם אפשר לקבל את הטלפון
של ההורים שלו..
כדיי לדעת שהכל בסדר אני רוצה שפשוט הלילה יימשך אני לא רוצה שייגמר היום אני לא עייפה בכלל אני יכולה
לרשום כאן בלי סוף.
אני יודעת שכשאני אלך לישון אני אלך לישון במחשבות הרבה מחשבות עליו אולי פשוט אני אגמור את כל המחברת במכתבים ולעשות שטויות
ואז כשאני אתחיל להרגיש את ההשפעה של הכדור שינה אני אלך לישון..
ואין לי כוח מחר לתפקד אני כבר יודעת מהיום שמחר יהיה לא טוב.
אני לא מתקלחת ולא מחליפה בגדים כי אני בדיכאון ואני סובלת ואני אמצא כל דרך להעניש את עצמי כי מגיע לי
אני לא שווה או שבעצם כן.
אני רק צריכה להכניס לעצמי את זה לראש ...
אני לא יודעת איפה אני אגור אחריי האישפוז..
ומה אני אעשה ואם יהיה לי טוב..
ואם אני ארגיש לא טוב מה אם מנהל המחלקה לא יקבל אותי שוב?
אני בטוחה שיותר הוא לא יקבל אותי..
אני לא יודעת מה יהיה בהמשך החיים שלי
אני מחכה ומחכה והחיים זזים מהר מדיי ופעם לאט מדיי אניי לא יודעת איך יהיה הסוף ומתי יהיה הסוף
ואם אני אתאבד אחריי האישפוז הזה אני תמיד אומרת לעצמי בראש שאחריי האישפוז הזה אני אתאבד..
היום אכלתי בלי להקיא אכלתי מסודר.. רק בערב טעממתי קצת ג'לי כזה טעים איזה 4 ביסים
אבל אני לא יודעת אם זה טוב או לא טוב..
אני בכלל לא עייפה אני לא רוצה שיכבון אתצ האור בחדר שלי אני רוצה להיות ערה ולרשום מכתבים למטפלת המקסימה שלי..
ביי לילה טוב
אורטלי