לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2010    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2010

אמא איפה את?


אין לי אותך אמא ,אני יודעת שאם היית הכל היה שונה יש לי תחושה של פחד נוראה לא טוב לי פה בבית אמא,

אני רוצה שתיהיה לידי לחבק אותך הלוואי ותוכלי לעשות שאני אתחתן השנמה אם א אני גם מייאשת אותו,

בגלל  אבא בגלל שלא טוב לי בבית הגעתי למצב שאני מחכה לשתות את הכדור בשעה 16:00 ולישון ב22:00 הזמן לא עובר מהצהריים אולי את זוכרת את נתי וחיה מהבורקס היום הלכתי לשם והם נתתנו לי תקווה ועזרו לי

 ואבא בא בהביתה והרסלי את הכל א לא חוזר אליי אולי הוא עסוק או אולי סתם לא בא לו אני מרגישה שמה שסיפרתי לו היום לא עניין אותו אתמול ייאשתי אותו אמא וביאסתי אותו ואני עושה את זה הרבה בזמן האחרון אני לא מתכוונת אבל אמא אין לי אף אחד אין באמת שאת הלכת כולם הלכו ממני ורק א נשאר אני בחרדה שהוא יעזוב אותי אממא לא טוב לי בבית של אבא תעזרי לי לשנות את \זה תעזרי לי לשנות גישה לחיים

הבטחתי לך שהכל יהיה בסדר אבל אתמול בצהריים כתבתי מכתב התאבדות לא' כי הוא הכי יקר לי את אבא אני שונאת ואני כועסת עליו כל כך

א' זה כל מה שיש לי בחיים אמא אני פוחדת לאבד אותו תשמרי לי עליו תשמרי על הקשר שלנו

אני כל כך ההייתי רוצה שניהיה שוב בבית בשמחה אבל את כבר לא פה אמא שללי   אני כל כך אוהבת אותך תעשי שהכל יהיה בסדר אל תכעסי עלייי קשה לי כל כך בחיים אני לא יודעת כבר לאן לפנות אנחי מרגישה פחד נוראי

אני מרגישה ריק הבית הזה לא טוב אמא גם שהיית חייה והיית בבית חולים וישנתי אצל אבא לא אהבתי לישון פה ורציתי להבישאר עוד חודש בדירה שלנו אמא שלי אני כל כך מתגעגעת אלייך הלוואי והייתי יכולה שוב להיות איתך אמא אהני רוצה כל כך לחבק אותתך תעזרי לי אל תעזבי אותי למה הלכת ממני?

אני מצטערת על כל הדברים שעשיתי לך אני לא יכולה לתקן אותם יותר אני מצטערת אני אוהבת אותך כל כך אם א' יעזוב אותי אני לא ירצה להמשיך בחיי עכשיו אבא שלי די כבר הוא לא אבא שלי למה בחרת להביא איתו אותי?

למה השארת אותי איתו אני לבד עכשיו אני פוחדת אין לי ביטחון אני חשופה לפחדים והוא יטושן כמו בהמה אני מאחלת לו שלא יתעורר הייתי מעדיפה שהוא לא יהיה אמא

אני רוצה אותך! לא אותו!

לא טוב לי איתו אני חסרת אונים אין לי שום עזרה לאף חברה לא אכפת אני לבד אמא למה השארת אותי לבד?

אני כל כך פוחדת אני כל כך פוחדת אמא שלי אני פוחדת להריים ידיים היום ולוותר על החיים.

נכתב על ידי , 25/4/2010 14:43  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הוא כועס עליי


אני לא רוצה שיכעס אבל הוא כועס אני רוצה שיבין אותי אבל הוא לא מבין

אני אוהבת אותו כל כך פעם כשהוא היה בטירונות ישר הוא היה בא אליי ומחבק אותי

הוא אהב יותר אולי כי תמכתי יותר וידע פחות.

אבל מה קרה עכשיו מאז שאמא שלי ניפטרה הוא אוהב אותי פחות והקשר שלנו ניהיה רופף לא יציב יכול להיהרס בכל רגע.

כבר 16:00 והוא עוד לא התקשר כבר עוד מעט נכנסת השבת כנראה שאני באמת אשאר בבית השבת הזאת אפילו שהוא יצא.

אני מספרת לו כמה אני אוהבת אותו וכמה אני מחכה לראות אותו מהבוקר אני מחכה לראות אותו חשבתי שלפחות ניפגש לשעה ואחר כך ניפגש שוב אבל אני שמה לב שהוא תמיד דוחק אותי לסוף היום שאני אחרונה בסדר עדיפויות שלו שאני רק בשביל.. ולישון וזה כואב לי  אני לא רוצה שזה יהיה ככה הוא אפילו לא מתקשר אליי להגיד לי שאני צודקת אז מה בגקללל שאני באה אליו ?

אז הוא יכול להתנהג איתי איך שבא לו.

זה כואב לי מאוד, ואני עדיין מחכה לטלפון שלו והוא לא מתקשר כאילו אני לא קיימת אני בטוחה שהוא אפילו לא חושב עליי עכשיו , שלא אכפת לו.

אני מקווה שלפחות הוא יתקשר להגיד שבת שלום.

נכתב על ידי , 16/4/2010 15:59  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



יום שישי...


אני לא הכי אוהבת את יום שישי אבל היום הוא בא מהצבא ואני שמחה ,

אני מרגדישה שאני יותר מדי נודניקית כלפיו אני מרגישה כאילו הוא מרגיש אלייי גועל ואני יודעת למה.

לא היה אכפת לי להישאר השבת אצל אבא אבל הוא חוזר ביום ראשון ואני רוצה להיות איתו.

אני באמת לא הכי מרגישה נוח אם עצמי כל הזמן אני הולכת אליו והוא לא רוצה לבוא אליי כי אין מה לעשות אצלי ככה הוא אומר ו70% הוא צודק אין לנו פרטיות בבית שלי ,

כרגע אני מרגישה כלפייי עצמי שינאה ,כל פעם שהוא התקש\ר אליי בשבוע האחרון והוא שאל אותי איפה אני אמרתי לו בבית.

וזה מה זה לא צריך להיות ככה ואני בכלל מתקשרת אליו הרבה אני מרגישה כמו ילדה קטנה ומפגרת שאין לה זכויות .

אני מבינה את עצמי, אני מבינה מה עובר עלייי עכשיו אני מרגישה לא שייכת דחויה ככה  ז\ה בהרגשה שלי אולי זה באמת נכון.

אני די תקועה כי אין לי עבודה עכשיו ואני לא יודעת מה קורה אםפ השירות לאומי.

אני שונאת שמעירים לי על כל דבר, אני באמת מרגישה כמו ילדה קטנה שלא מבינה כלום מהחיים שלה.

כל דבר מעירים לי מתקנים אותי צועקים עלי ,ואני שונאת את זה אם אמא שלי זה כבר לא היה ככה.

אני יודעת שאני אלך לחבר בהרגשה לא טובה אפילו אני אתבייש להראות את עצמי , אני מרגישה מאוסה כאילו הוא צריך ממני חופש ואני בטוחה שזה מה שהוא צריך.

הוא לא יודע מה יהיה איתי ומתלבט לגביי אני מרגישה שאני רק מייאשת אותו.

כל הזמן חייתי בהרגשה שאני לא מספיק טובה או לא טובה בכלל לאנשים שקרובים לי שבעצם כולם יותר ממני ונמאס לי מזה כי זה רק גורם לי לשנוא את עצמי .אני צריכה לקחת את עצמי בידייים ונמאס לי כבר מהכל.

 

נכתב על ידי , 16/4/2010 11:07  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הבית שלי,


אני שונאת את הבית שלי אין לי בו פרטיות אין לי כלום כבר מתחיל להימאס לי פשוט אני צריכה כסף כדי להשכיר דירה אם אבא שלי לא יזוז כלום כל היום אבא שלי

וסבא שלי יושבים איתי בחדר שם כדורגגל 24 שעות על ווליום חזק אני יושבת בחדר כמו מטומטמת ואין לי מה לעשות כבר כמה זמן אפשר לשבת על המחשב מה כבר יש לעשות בו

כל הזמן אני לבד אבא שלי יושן פעמיים או שלוש ביום וכל פעם זה שעה וחצי ואני שוכבת במיטה ועוד אני צריכה לישון אם אבא שלי אני שוכבת במיטה כמו סטומה וסתם נכנסת לסרטים אני כבר מתחילה לשנוא טלויזיה אני מעשנת יותר מפעם מחוסר תעסוקה וכבר נמאס לי לעשן כמו לא יודעת מה הששבת הזאת חיללתי כמו שאף פעם לא חיללתי שבת גם מחשב גם טלויזיה גם סיגריות גם אוכל קנוי בשבת גם לנסוע וגם לשמוע צרות וקללות כל פעם אין לי כוח לזה אפילו מרוב שקשה לי בבית אין לי חשק להתקלח כי כשאני יוצאת מהמקלחת אין פרטיות גוגם הדלת לא ניסגרת טוב אני גרה אם 3 גברים בבית ואחד לא בסדר בראש יש הרבה קללות בתוך הבית אין הרגשה של חגים אין שימחה אין שבת אין כלום אין לי חשק לנקות אם כבר זה רק את החדר וגם את זה ביומיום אין לי חשק כי זה לא שלי אני מרגישה כמו סיר לחץ עיכשיו ועוד ששנייה אני מתפוצצת עכשיו אני שומעת את הכדורגל המעפן וסבא שלי איתי בחדר אבא שלי הלך כי התעצבנתי ישר קם ובורח לא מתמודד ושומע לי ועוד לאן בסורח?!?! לשלושת הכלבות שלו החברה הנרקונמנית החולנית ו2 הכלבות המטורפות שלו

אף פעם לא הסתדרתי אם אבא שלי והרגשתי פתוח מאז שאמא שלי ניפטרה אני רק חושבת איפה לישון אפילו כבר למקום הכי גרוע בשם בית חולים אברבאנל אני רוצה ללכת וכבר לא אכפת לי שם אני לא לבד כמו כלבה ויש חברות ושמים עלייך לב מדברים איתצך..פה אני יותר גרוע מכלב רק כשיש לי מצב רוח וגם לא שמים לב אליי כשאבא שלי מביא את הכלבה המסריחה שלו היא עולה לי על המיטה שאניט יושנת בה מביאה לי את התחת שלה שאני אגרד לה ואם לא מגרדים לה היא נובחת ,ובכלל על כל דבר היא נובחת אני צריכה לישון אם כלבה על המיטה שלי וארם אבא שלי וסבא שלי יושב לידנו איזה מן פרטיות איזה מן חיים יש לי אני כל כך הייתי מעדיפה כבר לגור לבד אין לי חשק  מהבית הזה לעשות כלום הוא מכניס אותי לדיכאון אפילו את השירות לאומי אני דוחה ,הדבר היחיד שטוב לי זה כשהחבר שלי שאני אוהבת אותו כל כך בא הביתה ככה אני גם יושנת איתו ולא בבית הזה וגם אני סוף סוף אם הנסיך שלי, הלוואי ויכולתי כבר להתחתן להביא ילדים להיות אישה לעבוד להיות גאה בעצמי ושהנסיך שלי יהיה גאה בי אבל פשוט הכל חייב לקחת זמן ,

אמא שלי, למה עזבת אותי?למהה?אני רוצה אוןתך אמא קשה לי כל כך בלעדייך את היית כל חיי עשית בשבילי הכל שימחת אותי נתת לי תיקווה ועכשיו הכל נהנפך להיות קשה לפעמים אני לא רואה דרך יציאה מהחושך אני מגדמיינת מנהרה ארוכה של חושך ואני חושבת מתי אני אוכל לראות את האור, כל הדברים האלה גורמצים לי להתמרד ולשוא את עצמי ואני לא רוצה ככה לחיות אצל אבא שלי למה אף פעם לא הגיע לי יותר טוב, למה אני לא רגילה למסגרת למה קשה לי כל כך בבית הזה לקדם דברים ,כאילו כל בית שגרתי בו זאת קללה ,אני רוצה לחיות את החיים שלי אני רוצה לעבוד לגור באזור שאני אוהבת ללכת לקנות לי בגדים לכבוד החבר שלי לקנות דברים יפים לבית להיות עצמאית לא להיות מפוחדת ממחשבות אני רוצה לעבןוד בשביל משהו אני רוצה מסגרת אני לא רוצה להיות תקועה באוויר ככה בלי כלום וסבל,אני רוצצה להיות מאושרת ואני יודעת שזה יהיה בלי אבא שלי וכשאני אעשה את כל הדגברים האלה ואהיה מאשרת גם הדבר שהכי חשוב לי בחיי האהוב שלי יהיה מאושר וכך נוכל להתקדם.ב"ה.

אלוקים שלי סלח לי שלא שמרתי את השבת הזאת סלח לי ועזור לי בחיי.

נכתב על ידי , 10/4/2010 17:22  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



החייל שלי..


החייל שלי סוגר שבת ואני בבית כמעט לבד..אני כל כך אוהבת אותו הוא שומר שבת ולא יכול לדבר בטלפון בשבת גם הוא סוגר וגם אני לא יכולה לדבר איתו

התרגלתי כבר לשבתות האלה אבל הם בעיקר קשים ומחכה עד צאת השבת, עכשיו שעון קיץ והשבת יוצאת יותר מאוחר,

כמה שאני אוהבת אותו כמה שאני מתגעגעת אליו כמה שאני חושבץת עליו ורוצה כל פעם שהוא יהיה בבית כמה שקשה לי בלעדיו

כמה שקשה שהוא רחוק ממני הלווואי והוא היה יכול להיות קרוב אליי לבוא כל יום הבית אבל הכל כל כך קשה ועצוב לי שאני לא יכולה לדבר איתו עכשיו בטלפון השבת ארוכה ..

ורק עכשיו נכנסה השבת הלוואי ויכולתי לישון כל היום אבל אני לא יכולה ,אני רואה את השבת כשאני בלעדיו כיום בודד מפחיד קצת אבל הכל עובר ,ב"ה הכל יהיה בסדר אני מקווה רק לטוב אני אוהבת אותו ומחכה לו

לחבק אותו לנשק אותו לצחוק איתו לטייל איתו לעשות אותו שמח אני אוהבת אותו כל כך הכי שבעולם בלעדיו אין לי כלום.

אני רק מתגעגעת לימים שהוא כל יום היחה בא הביתה אתמול למשל בכיתי נורא כי כשהוא בא אני מתרגלת אליו מתרגלת להיות איתו ופתאום הוא הולך ואני נשארת לבד וזה כל כך קשה.

כל כך חבל לי שאין לי פסיכולוגית או פסיכיאטרית שאני יכולה לשבת לדבר איתה על כל מה שעובר עליי יש לי פסיכיאטרית אבל אני באה אלייה רק בשביל כדורים,

ולפעמים אני מרגישה כל כך רע כאילו שהוא לא פה אין מי שידבר איתי ואין מי שיצחיק אותי ולא יגרום לי להרגיש לבד, יש לי את אבא שלי אבל לא אכפת לו כמו שהיא אכפת לאמא שלי ז"ל ,

אמא שלי תמיד הייתה מנסה לשמח אותי ומצליחה ולתת לי תיקווה והיינו מדברות הרבה וצוחקות וסופרות את הימים מתי הוא בא (האהוב שלי), אם אבא שלי הכל שונה הכל אחרת,

אין לנו את אותו ראש, גם בגלל המרחק אני לא ניפגשת אם חברות כשהייתי גרה אם אמא שלי אז הכל היה קרוב ובעיקר האהוב שלי היינו יושבים שעות כמעט עד הבוקר ומדברים והכל היה טוב והרגשתי נפשית 95%

טוב עד שהוא התגיייס חרב עליי עולמי ואני יודעת שזה כולה צבא ועוברים את זה אבל אני לוקחת דברים בהרבה יותר קשה מאנשים אחרים א שלי  נסיך שלי אני אוהבת אותך כל כך ומתגעגעת לדבר איתך להיות איתך לראות אותך שיהיה לך שבת שלום יפה שלי נסיך שלי

נכתב על ידי , 9/4/2010 18:51  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אמא


עד לפניי 9 חודשים היייתה לי אמא, אמא מקסימה שלא החסירה ממני כלום, נתנה לי את הכל אהבה אותי כמו שאף אמא לא אהבה את הבת שלה, היא הייתה מושלמת אבל חולה מאוד מאוד ,אף אחד לא ציפה לזה שהיא תמות ובטח שלא אני, כל חיי מאז ילדותי פחדתי פחד מוות לאבד את אמא שלי, פחדתי שיגידו לי את הבשורה הזאת כי היא הייתה חולה הרבה שנים, והנה מתקשרים אליי ביום ראשון ב2 לאוגוסט בשעה 9 בבוקר ואומרים לי שזה מהבית חולים ואמא צריכה אותי , הרגשתי שמשו לא בסדר לקחתי מונית היה פקקים ואני הייתי בלחץ הגעתי לאיכילוב והדרך למחלקת פנימית ג' הייתה ארוכה עד שהגעתי שאלתי את האחות איפה אמא שלי? איפה היא? וכבר צעקתי, ואז היא אמרה חד משמעית היא ניפטרה!

 הייתי בהלם של החיים שלי לא ידעתי מה לעשות אפילו הבכי לא יצא לא יצא הרבה שבועות גם אחר כך.. איבדתי את הבן אדם הכי קרוב לי בעולם ונשארתי ככה תלויה באוויר, לא הערכתי את אמא שלי הרבה שנים זילזלתי בה קיללתי אותה לא דאגתי לה ובטח שלא בתקופה האחרונה, הפעם האחרונה שראיתי אותה זה היה שבת בבוקר אמרתי לה לא משנה איפה אני אהיה את תמיד תיהיה מטרד בשבילי, והיא אמרה הכל בסדר תלכי הביתה תנוחי הכל בסדר..

בקןשי יכלה לדבר לנשום... עכשיו אני לא יודעת מה קורה איתה אני לא יכולה לספר לה דברים אני לא יכולה לצחוק איתה אין כבר מי שיתמוך בי כמוהה, אני כמעט לבד ,בלי אמא רק אם זיכרונות של ילדה כמוני שמתעללת באמא שלה שכל כך דואגת לה ואוהבת אותה. היא אמרה לי רק כשאני ימות את תיתני לי שקט את לא יודעת מה זה אמא, והיא צדקה רק עכשיו אני יודעת מה זה הדבר היקר הזה שהלך מעולמי הדבר המיוחד הזה שקוראים לה אמא ואין עוד דבר כזה אמא יש רק 1 ועכשיו אי אפשר להחזיר אותה אני רק מקווה שהיא סולחת לי כי אמא שלי זה הדבר הכי צדיק שקיים, ואני מצטערת אמא שלי אני מצטערת על הכל על כל שנייה מרה שהעברתי אותך אני מתחרטת על זה בכל נשמתי ותודה אוהבת

הבת שלך לנצח נצחים.

נכתב על ידי , 7/4/2010 17:18  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי: 

בת: 33




1,080
הבלוג משוייך לקטגוריות: המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לחברה של חייל אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על חברה של חייל ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)