התלבטתי בין "פחד מוות" ל-"לחזור לגור עם ההורים"
לשים את שניהם ביחד יכול להעלות פרשנות מוטעית.
לפני חודש וחצי חזרתי לגור עם ההורים, אחרי 7 שנים בערך מחוץ לבית, זה חתיכת שינוי
לנסות להבין, איפה הגבול בין החיים שלי לשלהם, זה קל להתערבב עם אדם שכלכך קרוב, ומרגיש בנוח לפעמים להתערב יותר מידי.
יש לי זכות גדולה לרגע הזה, לא לכולם יש את האפשרות, פתאום בגיל מאוחר לעזוב את הדירה, למכור את הרכב, להיות נטולי אחריות, מה גם שהבית גדול, וברוך ה', לא חסר בו.
להיות קרוב אליהם, פתאום, כשאבא בן 73, ואני בתוכי עוד ילד, זה מפחיד אותי פחד מוות, המוות שלהם תרתי משמע.
אני רואה אותם חיים עם המון סבל, המון כאב, תזונה לא הכי טובה שיש והרגלים לא בריאים, הם לא עושים ספורט, אבא עוד עובד מבוקר עד ערב, בערבים הם מתיישבים לראות טלנובלות למשך כמה שעות וככה מסיימים את היום.
אני מפחד פחד מוות מלאבד אותם
אני מפחד כלכך מלראות אותם מזדקנים (וזה קורה)
מלהבין שלא רחוק היום, כנראה.
אני רוצה שיהיה להם טוב
הו
אוף
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
kidaikvar