סיפורים על הלהקה טוקיו הוטל

אי אפשר שלא להתייחס ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה שנרצחו למען קידוש השם

יהי זכרם ברוך

ועכשיו לפרק,.:

פרק 3 Sleepless

ביל אמר שאנחנו חייבים ללכת לפארק הוא סיפר שזה מקום מדהים לא סירבתי, אחרי מספר דקות הגענו לפארק.

טיילנו ודיברנו עד שביל שאל בפתאומיות ''אשלי את באה בשבוע הבא נכון?''.

''באה? לאן?'' שאלתי ללא הבנה.

''ליריד!'' צעק ביל בהתלהבות והמשיך ''אל תגידי לי שאת לא יודעת על היריד''

''אני לא יודעת על היריד'' אמרתי וחייכתי חיוך קטן.

''אוקיי אז תהיי מחוץ לבית שלך עוד שבוע בדיוק בשעה19:00 ואני ואת נלך ביחד ליריד. יהיה כייף.''

''אני לא יודעת'' אמרת.

''את באה!'' קבע ביל.

התחלנו לחזור לכיוון הבית, ביל סיפר לי על היריד בהתלהבות ואני רק הסתכלתי עליו וחשבתי

'איזה חמוד ..לא, אני לא מתאהבת בו. אסור שזה יקרה' עצרתי את המחשבות שלי לפני ששוב אפגע מאהבה בלתי אפשרית.

כעבור שבוע

''אז היום ב19:00?'' שאל ביל כשהגענו לביתי. הוא ליווה אותי כמעט כל יום.

''מה?'' שאלתי והסתכלתי עליו בפרצוף שמבקש הסבר.

''היריד! כבר שחכת?!'' צעק ביל.

''אהה היריד כן, כן היום ב19:00'' אמרתי בחיוך שוב חושבת כמה חמוד הוא ונכנסתי הביתה.

''היי'' אמרה אימי.

''היי'' זרקתי ועליתי לחדרי.

בערב

''לאן זה?'' שאל טום את ביל שהתלבש.

''ליריד'' אמר ביל מבלי להסתכל על טום.

''אף פעם לא הבנתי מה אתה כל כך אוהב בירידים האלה'' אמר טום וקם מהספא שישב עלייה.

''אתה לא תבין לעולם'' אמר ביל וקרץ ''יצאתי'' הוא צעק.

ביל יצא מהבית והתחיל ללכת הוא המשיך במורד הרחוב והגיע לביתה של אשלי היא כבר חיכתה לו בחוץ וחיוך גדול התרחב על פניה כשהיא ראתה אותו.

''הי'' אמר ביל.

''הי, זזנו?'' שאלה אשלי ומבלי לענות קמה מהמדרכה שעליה היא ישבה והתחילה ללכת עם ביל ליריד.

***

''אמא אני יוצאת'' צעקתי לאימי.

''לאן?'' היא שאלה בסקרנות.

''ל..ממ.. יריד כלשהו שיש פה עם כמה חברה מהכיתה.''

''מה זאת אומרת מתוקה? את בטוחה שתסתדרי? את פה רק שבוע כבר ללכת ליריד לבד?'' שאלה אימי בדאגה שאפיינה אותה מאוד.

''אני כבר לא תינוקת'' אמרתי לאימי.

''את עדיין הילדה הקטנה והיחידה שלנו'' אמר אבי.

''טוב, טוב אל תדאגו'' אמרתי בזלזול.

''תתקשרי אם יש בעיה'' אמרה אימי ונשקה לי על המצח.

יצאתי החוצה היה די קר לא הייתי רגילה למזג אוויר כזה אבל זה היה נחמד.

ישבתי על המדרכה שליד ביתי שם קבעתי עם ביל וחיכיתי לו.

אחרי כמה שניות ראיתי אותו יורד במורד הרחוב, חייכתי.

''הי'' אמר ביל.

''הי, זזנו?'' שאלתי ומבלי לענות קמתי מהמדרכה והתחלתי ללכת עם ביל לכיוון היריד.

דיברנו הרבה בדרך ביל הסביר לי מה נעשה ביריד וכמה שכייף שם ואני הקשבתי ומידי פעם שאלתי שאלות.

כעבור רבע שעה של הליכה הגענו ליריד הכל היה מקושט בנורות צבעוניות, זה היה כל כך יפה.

עברתי עם ביל בין הדוכנים הוא קנה לעצמו שרשרת ואני קניתי זוג עגילים כסופים וענדתי אותם מיד אחרי הקנייה.

''עגילים יפים'' אמר ביל.

''תודה'' אמרתי והיה ניתן לראות שהסמקתי.

ביל ואני המשכנו לטייל לאורך היריד בערך חצי שעה.

''אשלי בואי יש שם דוכן עם תפוחים מסוכרים'' אמר ביל לפתע ותפס את ידי. התחלנו ללכת לכיוון הדוכן.

''תפוחים מסוכרים?'' תמהתי והסתכלתי על ביל בפרצוף שביקש הסבר.

''את לא יודעת מה זה תפוחים מסוכרים?'' הסתכל עליי ביל המום.

''לא'' אמרתי בשקט וחייכתי.

''אני אקנה לך אחד! זה להיט פה בגרמניה!''

ביל קנה לי תפוח והמשכנו לטייל בפארק עד שהגענו לספסל והתיישבנו עליו.

''האגם הזה כל כך יפה'' אמרתי ומייד הסתכלתי על ביל מחייכת.

''כן'' אמר ביל שהסתכל רק על הפנים שלי כל הזמן.

''אשלי''

''כן''

''אני.. אני..'' ביל ניסה להגיד לי משהו ומייד שתק.

''אתה מה?'' שאלתי בתמימות לאחר כמה שניות מצפה לתשובה.

''אני מקווה שתביני את מה שניסיתי להגיד'' הוא אמר ונישק אותי.

חמודיייים  שלי !!

יואו אני כל כך אוהבת את הזוג הזה 3>