סיפורים על הלהקה טוקיו הוטל

שלום כולם,

אני מקווה שכולם מנצלים את השבועיים האחרונים של החופש

תעשו חיים!

אחרי שתקראו את הפרק של היום תוכלו להגיד שאתם רשמית באמצע הסיפור!

ואני חושבת לעצמי עכשיו שאולי כדאי שאעלה את הפרקים בתדירות גבוהה יותר מכיוון שאני נכנסת עכשיו לשלוש שנים של תיכון ולא יהיה לי זמן לעדכונים , אני מתכננת להשקיע והרבה. אני עוד לא סגורה על הקטע הזה אבל לפי מצב התגובות (שאני מקווה שיישתקם) אעלה פרקים.

הא, לא לדאוג אחרי הסיפור הזה.. יש עוד אחד

טוב מי שבאמת קרא את כל זה היידד!

נעבור לפרק:

 פרק 22   

'ביל, תודיע לטום,בקרוב , אפילו מאוד אתם עומדים לעזוב את גרמניה וחוזרים להופיע'

ביל לא ידע מה לחשוב. לעזוב הכל, את אשלי, את החופש שלו ועד שסוף סוף יש לו מישהי אמיתי.. ומצד שני ההופעות המעריצים הכל כבר לא היה נראה לו כל כך חשוב ליד אשלי.

הוא חזר למיטה חושב, לא מצליח לישון הוא הסתכל על אשלי לא מאמין שקיים סיכוי שיאבד אותה, שוב.

השעה הייתה כבר 7 בבוקר ,ביל עדיין היה ער הוא החליט ללכת לדבר עם טום שהיה בחדר לידו.

הוא ירד בזהירות מהמיטה כדי לא להעיר את אשלי ויצא מהחדר.

אחרי כמה צעדים במסדרון בית המלון הוא הגיע לחדר של טום וליליאן, הוא ניסה לפתוח את הדלת וגילה שהיא פתוח., הוא נכנס לחדר וראה להפתעתו שטום ער.

''טום?'' הוא קרא.

''אתה ער?!'' תמהה טום.

''אתה שואל אותי? אתה ער? זה נס'' צחק ביל.

''לא הצלחתי להירדם כל הלילה'' אמר טום.

''גם אני'' נאנח ביל ישב בספה הקטנה ליד טום ושאל ''טום, חשבת פעם מה יהיה כשתגמר החופשה שלנו, כשנתחיל להופיע ולא יהיה לנו זמן לאשלי וליליאן?''

''אני לא רוצה לחשוב על זה'' אמר טום והביט על ליליאן ששכבה במיטה, ישנה.

''ובכל זאת, באיזה שהוא שלב זה יקרה'' אמר ביל ומבטו נהפך לעצוב. הוא ידע דברים שטום לא ידע וזה הקשה עליו.

''נכון, אבל עד שזה יקרה.. אני מעדיף להסתכל על ההווה'' אמר טום בטוח בעצמו.

''ואם אני אגיד לך שזה הולך לקרות מאוד בקרוב?'' שאל ביל.

''על מה אתה מדבר?'' שאל טום.

''קיבלתי סמס מדייויד'' אמר ביל והראה לטום את הסמס.

''שיט'' לחש טום.

''בוקר טוב'' אמרה ליליאן ופיהקה.

''בוקר'' אמרו ביל וטום יחד.

''קרה משהו?'' היא שאלה.

''לא כלום, מותק'' אמר טום וחייך אליה.

''משהו פה מסריח'' היא אמרה וקמה לשרותים.

''היא מאוד החלטית היום'' ציחקק ביל.

''נשים'' זרק טום והמשיך כשמבטו נהפך לרציני ''צריך לדבר עם דיויד''.

''כן, אני הולך להתארגן. עוד רבע שעה ליד הקאדילק שלך?'' שאל ביל.

''סגור'' אמר טום. ביל יצא מחדרם של טום וליליאן וחזר לחדרו, הוא התקרב למיטה והביט באשלי שעדיין ישנה.

''אשלי'' לחש ביל באוזן של אשלי אבל היא לא זזה אפילו מעט. ''אשלי'' הוא קרא ושוב אין תגובה.

''אשלי'' הוא קרא יותר חזק הפעם.

''די'' לחשה אשלי מתוך שינה וזרקה את הכרית שלה.

''אשלי אני הולך עם טום לדיויד'' אמר ביל בתקווה שאשלי תקשיב לו.

''הולך?'' שאלה אשלי שלפתע התעוררה.

''כן וצריך לפנות את החדר'' אמר ביל ''אני לוקח את המזוודה שלי עכשיו, בעוד שעתיים צריך לפנות את החדר'' הוא אמר וחייך לאשלי.

''טוב מותק'' אמרה אשלי וקמה מהמיטה ''אני אחזור הביתה תבוא לבקר אותי אחר כך'' היא אמרה ונישקה אותו לשלום.

***

טום וביל יצאו מהדירה ונכנסו לרכב.

''איך אנחנו יכולים לספר להן?'' שאל ביל ושבר את השתיקה שהשתררה ברכב.

''הלוואי שידעתי'' אמר טום.

''אולי לא נספר, פשוט נעלם יום אחד ובזה זה ייגמר'' אמר וביל ומייד הצטער על השטות שאמר ''לא, אין מצב''

''טוב, החלטנו שנלך לשאול את דיויד לגביהן, אולי בסוף לא נצטרך להפרד, הן יבואו איתנו.'' אמר טום וחייך מהרעיון.

''הלוואי'' אמר ביל.

***

כעבור יום:

''איפה ביל?'' שאלה אשלי שהתעוררה בצהריים ''ליליאן'' היא קראה ''איפה כולם?''

היא הלכה למטבח וגילתה שם פתק שליליאן השאירה 'יצאתי לעבודה'

'אוקי, אבל איפה ביל?' היא שאלה את עצמה וחייגה אליו.

''ביל?'' היא שאלה אחרי שחייגה אליו.

''אשלי אני לא יכול לדבר'' הוא אמר וניתק את השיחה.

אשלי לא הבינה מה קורה, ביל היה נשמע לה לחוץ וזה הדאיג אותה, היא התקשרה לליליאן.

''ליליאן?'' היא שאלה.

'' אשלי מותק, בוקר טוב גם לך'' אמרה ליליאן.

''מתי את חוזרת?'' שאלה אשלי.

''אני בדרך'' אמרה ליליאן.

''מעולה מחכה לך'' אמרה אשלי וניתקה את השיחה.

אחרי מספר דקות ליליאן חזרה אשלי משכה אותה לסלון סיפרה לה שהיא קצת לחוצה עם מה שקרה עם ביל.

''אין לך מה לדאוג הוא בטח היה באיזה פגישה'' אמרה ליליאן.

''אז למה הוא לא חוזר אליי?'' שאלה אשלי.

''אוי, די לדאוג'' אמרה ליליאן וקמה להכין לה משהו לאכול.

***

''עוד שלושה ימים?'' שאל ביל המום את דיויד בפלאפון.

''כן כן עוד שלושה ימים, תארזו אני אודיע לכם על פרטים מדויקים כשיהיו כאלה'' צעק דיויד לפלאפון וניתק.

''לא מתאים!'' צעק ביל ונשכב על הספא. לפתע אשלי התקשרה ביל פחד הוא לא ידע איך לדבר איתה או איך להתנהג איתה עכשיו.

''ביל?'' שאלה אשלי לאחר שביל ענה לה.

''אשלי, אני לא יכול לדבר '' אמר ביל במהירות ניתק את השיחה וזרק את הפלאפון.

''מה קרה אח?'' שאל טום שיצא מהמקלחת, עדיין עם מגבת על פלג גופו התחתון.

''עוזבים עוד שלושה ימים, זה מה שקרה'' אמר ביל והטיח את ראשו בספא.

''מה? ומה עם ליליאן? היא באה איתנו נכון?'' שאל טום.

''אז זהו שליליאן ואשלי נשארות פה'' אמר ביל.

***

הלילה הגיע אשלי הלכה לישון די מוקדם,לא היה לא מצב רוח אחרי מה שקרה עם ביל. ליליאן נשארה ערה וראתה טלויזיה.

לפתע נשמע צלצול הטלפון ליליאן ענתה

''הלו?'' היא קיוותה שזה יהיה טום.

''ליליאן?'' שאל הקול בקו השני.

''מי זה?'' שאלה ליליאן שלא זיהתה את הקול הגברי מאחורי הקו.

''אדי''

''אדי?'' שאלה ליליאן המומה.

''כן, זה אני'' אמר אדי שהיה אח של ליליאן.

''מה..קורה?'' שאלה ליליאן, היא לא ידעה איך להתנהג עם אדי אומנם הוא היה אחיה אבל היא שנאה אותו.

''טוב, האמת שלא טוב בכלל.'' אמר אדי.

''מה קרה?'' שאלה ליליאן בדאגה.

''המצב של אבא מדרדר, הרופאים אומרים שאין לו סיכוי'' אמר אדי בעצב.

''מה?'' צעקה ליליאן.

''אמא מתחננת שתחזרי'' אמר אדי.

''אמא?'' שאלה ליליאן וצחקה ''היא לא אמא שלי''.

''אבל אבא הוא כן אבא שלך וכדאי שתחזרי מהר מאוד במקום להתנהג כמו טיפשה ואפילו לא להספיק להפרד מאבא שלך'' צעק אדי לשפורפרת וניתק את השיחה.

''פאק'' לחשה ליליאן אחרי שניתקה את השיחה והלכה להזמין טיסה בחזרה לניו יורק בלי לחשוב פעמיים או אפילו פעם אחת.

האם הזוגות שלנו נפרדים?

ומה בדיוק הקטע עם אבא של ליליאן? 

ומה בדיוק קורה לי היום עם הסמיילים של ישרא? XD

הכל בפרק הבא!

ניפגש בתגובות