סיפורים על הלהקה טוקיו הוטל

שלום לכולם

אז.. שנת הלימודים נפתחה! מה נשמע בבית הספר שלכם?

אני נמצאת עכשיו בתיכון.. שזה אומר שהציונים והלימודים הרבה יותר משמעותיים!

רציתי לבשר לכם לפני השינוי שיעשה (אם יעשה)..במהלך השנה סדר עליית הפרקים קצת יתפקשש, אני דיי בטוחה..

מבחנים, בגרויות , מגנים, טיולים וכל זה.. אני אצטרך ללמוד הרבה\ לחרוש את הנשמה.. אני באמת מאוד מקווה שזה לא יעכב את יציאת הפרקים ובמקרה שאדע שלא יהיה לי  זמן להעלות פרק בתאריך מסויים אני אעלה אותו לפני הזמן.

במילים אחרות אני תמיד אשתדל לא להוציא פרקים בעיכוב.

טוב, בנתים רק התחילו הלימודים ועוד אין מבחנים וכל השיט הזה אז פשוט נעבור לפרק 24

 פרק 24

''יואו ליליאן, איזה כאב ראש יש לי'' אמרה אשלי שיצאה מהמקלחת לאחר שצחצחה שיניים.

''מה את רואה?'' היא שאלה וקפצה על הספא, שם ישבה ליליאן ובהתה במסך ללא עניין.

''ליליאן?'' שאלה אשלי.

''וואה יש מישהו בבית? טוק? טוק? טוק?'' שאלה אשלי וציחקקה.

''די אשלי, רדי ממני'' אמרה ליליאן.

''מה? מה קרה?'' שאלה אשלי בדאגה.

''כלום! אוקי?!'' אמרה ליליאן וחזרה לבהות במסך הטלויזיה.

''ממש כלום'' אמרה אשלי ברוגז היא קמה מהספא שעליה ישבה והלכה לכיוון המטבח היא פתחה את המקרר והוציאה מילקי, היא אכלה ממנו מעט עד שהביטה בליליאן והחליטה שהיא חייבת לדעת מה קורה לה.

''אוקי, די'' אמרה אשלי וכיבתה את הטלוויזיה.

''הי אשלי, אני ראיתי את זה, תדליקי עכשיו'' צעקה ליליאן.

''די ליליאן! מה קורה איתך? אתמול היית נורמאלית לגמרי ופתאום את מתנהגת כאילו מישהו מת!'' צעקה אשלי.

''כי באמת מישהו עומד למות'' אמרה ליליאן ובכתה.

''מה? אוי שיט! אני מצטערת. מי זה? זה טום? '' שאלה אשלי בדאגה.

''אני לא מבינה למה זה קורה לי, היה לי כל כך טוב ופתאום העבר חוזר אליי'' אמרה ליליאן ובכתה.

אשלי ליטפה את שיערה של ליליאן היא לא ידעה מה להגיד אך לבסוף שאלה '' את יכולה להסביר לי מה קרה?''

לפני שליליאן הספיקה לענות נשמעה דפיקה בדלת.

***

ליטפתי את שיערה של ליליאן, לא יודעת מה להגיד ובסוף שאלתי '' את יכולה להגיד לי מה קרה?''

לפני שליליאן הספיקה לענות נשמעה דפיקה בדלת.

''רגע'' צעקתי.

''הי'' אמרתי כשפתחתי את הדלת, ביל וטום עמדו בכניסה לבית היה להם מבט מוזר. התקרבתי לביל ונישקתי אותו ''קרה משהו?'' שאלתי אך הם נכנסו לסלון מבלי לענות על שאלתי.

''טומי'' קראה ליליאן וקמה מהספא שעליה היא ישבה, היא חיבקה את טום ולא עזבה אותו נזכרת שמחר לפנות בוקר הטיסה שלה. היא השתדלה לא לבכות אך הדמעות ירדו בלי ששמה לב.

''וואו, מה קרה מותק?'' שאל טום ומחה את דמעותיה של ליליאן.

''שאלה טובה'' אמרתי ''ליליאן, בדיוק התחלת לספר לי''.

''כן'' אמרה ליליאן.

''שבי'' אמר טום והורה לליליאן לשבת. הוא ישב לצידה. וביל ישב לידי בספא שממול.

''אז עכשיו תספרי לכולנו מה קרה לך שאת כל כך עצובה'' אמרתי וכולנו השתתקנו, כולנו חוץ מליליאן.

''אממ.. הכל התחיל כשנולדתי.''

^^^

פלאשבק:

''מזל טוב! יש לכם בת'' אמרה האחות.

'כמה יפה היא' חשבה אמה של ליליאן לאנדרה.

''מזל טוב'' אמר מייקל אביה של ליליאן.

''תראה כמה שהיא יפה'' אמרה לאנדרה והחזיקה את התינוקת בהתרגשות.

''מאוד יפה, דומה לך כל כך'' אמר מייקל אך בלבו לא התכוון לזה כלל.

''ליליאן'' אמרה לאנדרה.

''מה?'' שאל מייקל ללא הבנה.

''נקרא לה ליליאן''.

סיום פלאשבק.

''לידה מרגשת'' אמר ביל ''אבל בגלל זה בכית?'' הוא שאל.

''תקשיב עד הסוף'' ביקשה ליליאן.

''עד גיל 3 באמת שאין לי תלונות הכל היה נפלא אפילו היחסים ביני לבין אחי הגדול היו טובים, אבל אז אבא שלי נשבר. הוא בכלל לא אהב את אימי, הם אפילו לא היו נשואים. אני סתם טעות שלהם'' אמרה ליליאן ובכתה.

''אל תבכי, את הטעות הכי מדהימה שפגשתי'' ניסה לנחמה טום אך ליליאן המשיכה לספר במבט עצוב את הסיפור.

''אבא שלי התעורר בוקר אחד והחליט שאמא שלי הרסה לו את החיים, הוא אמר שבגלל ההריון המטופש שלה הוא אבא עכשיו וזה הדבר הכי נורא שקרה לו. אני זוכרת שהוא ירק עלי מייד אחרי שהוא אמר את זה.''

''מה?? '' צעקתי.

''את זוכרת את זה?'' שאל טום.

''זה הזיכרון הראשון שלי'' אמרה ליליאן והמשיכה ''כמה חבל שזה הזיכרון הראשון של החיים שלי''

טום ליטף את ליליאן והיא המשיכה

''מאותו יום במשך שנתיים אבא שלי התעלל באימי הוא היה מכה אותה, אונס אותה, צועק עליה והכל מולי, מול ילדה מסכנה בת 4. את אחי הגדול הוא היה מכניס לחדר ונועל אותו שם כדי שלא יראה, הוא אהב אותו, אותי הוא שנא הוא טוען שאני 'העתק מדוייק של אימי' ''

הבטנו בליליאן המומים רק מחכים להמשך.

''יום אחד כשהייתי בת 5 הוא חזר בצהריים, הוא היה עצבני מאוד, הוא הרים את אחי שהיה בן 6 ונעל אותו בחדר. הבנתי שמשהו רע מאוד עומד לקרות אז הסתתרתי מאחורי הספא אבל ראיתי הכל.

הוא התקרב לאימי ובעט בה, הוא המשיך לבעוט בה למרות שהיא צרחה, אחר כך הוא הרביץ לה היא צרחה כל כך חזק, זה הרג אותי, אבל ידעתי שאם אני אצא מהמחבוא אבי יהרוג אותי.

באיזה שהוא שלב היא נפלה על הרצפה, עדיין צורחת היא דיממה מהאף אני חושבת'' אמרה ליליאן ושתקה, היה נראה שהיא עומדת לספר משהו קשה.

''מה קרה אז?'' שאל ביל בסקרנות.

''אם אבא שלך לא אהב את אמא שלך למה הוא נשאר איתה?'' שאלתי.

''הוא מטורף! הוא רצה לנקום בה'' אמרה ליליאן.

טום שתק היה לו קשה לדעת שחברתו עברה כל כך הרבה רע בחיים והוא לא ידע על זה כלום הוא החזיק לליליאן את היד וחיכה לשמוע את ההמשך.

''הוא התרחק מאמא שלי שהייתה סרועה על הרצפה, חצי מתה, הוא התקדם לכיוון המטבח והוציא מאחד הארונות בקבוק אלכוהול או משהו ו.. הוא.. הוא התקרב לאימי שוב ושבר את הבקבוק על ראשה''

הסתכלתי על ליליאן שנשכבה על בירכיו של טום ובכתה בכי תמרורים.

''הוא מטורף, הוא דפוק, הוא...אדיוט.'' צעקתי, משתגעת ממה שליליאן סיפרה עכשיו.

''די מותק'' אמר ביל ונישק אותי במצח.

''היא.. היא צרחה כל כך חזק'' סיפרה ליליאן תוך כדי בכי ''ירד לה המון דם והאלכוהול שרף לא בפצעים, אחרי כמה דקות כבר לא שמעתי אותה, הבנתי שזה נגמר, שהיא מתה. מאז אבי התעלל בי הייתי המנקה של הבית בכל פעם שניקיתי ועשיתי את עבודות הבית הייתי מדמיינת שאני בהצגה, אני בתפקיד הראשי ,אני סינדרלה ועוד מעט יבוא הנסיך.'' אמרה ליליאן הסתכלה על טום וחייכה חיוך קטן, טום ליטף אותה כאילו הגן עליה, היה לו קשה עכשיו, הוא ידע שאת העבר הוא לא יוכל לתקן, אבל הכי קשה היה לו שהוא הולך לפגוע בליליאן, הוא עומד לעזוב את גרמניה.

'' הייתה תקופה שהוא הביא כל לילה בחורות הביתה זה היה נורא. סקס מול העניים, רק שלי כמובן כי את אחי הוא אהב, הוא לא נתן לו לראות את זה. הוא תמיד היה אומר לי 'אף אחד לא יסתכל עלייך ולא מעוניין לראות אותך את העתק מדויק של אמך, את מכוערת, אין לך חברות, אין לך חברים, אפילו אמא אמיתית אין לך' והוא צדק אמרה ליליאן והרכינה את ראשה.

''שלא תעזי לחשוב על זה'' צעקתי ''את הכי מדהימה שיש, אם את דומה לאמך כנראה שהיא הייתה יפיפייה ,הגבר שלא יסתכל עלייך הוא אדיוט ויש לך חברה, אני!''

''אני אתפוס את אבא שלך ואפרק לו את הצורה'' אמר טום.

''וואו'' אמר ביל המום ''הבן- אדם דפוק!''.

''בגלל זה בגיל 14 וחצי עזבתי את הבית, ברחתי, לא יכולתי לסבול את הפרצוף של אבי אחי ואימי החורגת, אחרי כמה שנים שגרתי באכסנייה טסתי לגרמניה, ברחתי מהכל, ניתקתי קשר מכל מי שהיה לי או יותר נכון מכל מה שלא היה. אבל, עכשיו אבא שלי גוסס'' אמרה ליליאן.

''מגיע לו'' אמרנו יחד אני טום וביל.

''אני טסה אליו'' היא אמרה.

''מה?'' שאלנו כולנו בהלם.

''למה? מתי? '' שאלתי.

''אחי התקשר אלי ואמר שאני אבוא לפחות להיפרד'' אמרה ליליאן.

''למה שתיפרדי ממנו?'' שאל ביל.

''בכל זאת זה אבא שלה.'' אמרתי.

''כן, בגלל זה אני טסה היום לפנות בוקר'' אמרה ליליאן ''טום, אני מצטערת שלא אמרתי לך על זה מקודם'' ליליאן סובבה את ראשה לטום והתנצלה.

''האמת שאני וביל באנו כדי להגיד שקרה משהו'' אמר טום בפרצוף רציני.

''כן'' אמר ביל והמשיך את המשפט בקושי כשהוא מסתכל בענייה של אשלי ''אתמול דייויד התקשר והודיע שעוד יומיים אנחנו טסים לסיבוב הופעות ל3 חודשים''

''וואלה?!'' אמרה ליליאן לא יודעת אם זה אמור לשמח אותה או להעציב.

שתקתי לרגע הסתכלתי על ביל קצת כעסתי שהוא לא סיפר לי על זה 'רגע, רגע, רגע' חשבתי לעצמי ''אם אתם טסים וגם ליליאן טסה זה אומר ש..'' אמרתי את מחשבותיי בקול רם והסתכלתי על ביל.

''פאק'' אמרו שלושתם בשקט.

למה ליליאן טסה לאבא שלה אחרי כל הגיהנום שהעביר אותה בילדותה?

התאומים טסים לסיבוב הופעות, גם ליליאן טסה..אז.. אשלי נשארת לבד?

איך היא תגיב לכך?

ואיך לוסי ואריאנה ינצלו את הזמן שבו הזוגות רחוקים אחד מהשני?

הכל בפרק הבא!

ועד אז...

ניפגש בתגובות