סיפורים על הלהקה טוקיו הוטל

חג שמח לכולם!

ננסה לבוא בגישה חיובית למרות התגובה היחידה בפרק הקודם!

זה דיי מעליב. אם קראתם.. תגיבו! אני יכולה פשוט לשלוח לדבוש בפרטי את הפרקים וזהו..

אני מעלה את הפרק דיי מוקדם הפעם בגלל שהחג ל איאפשר לי לעלות אותו בזמן (מחר)

שתהיה שנה טובה לכולם

פרק 25

''תהנו כולם'' אמרתי מנסה שלא להפגע.

''אשלי, את יודעת שזה לא יהיה ככה'' אמר ביל.

''למה שלא יהיה ככה? תמיד כייף בחו''ל.'' אמרתי בביטחון והתנשאות.

''די אשלי'' אמר ביל.

''למה לא אמרת לי?'' שאלתי בצעקה.

''לא ידעתי איך.'' אמר ביל והרכין את ראשו.

''היית פשוט אומר'' לחשתי.

''לא רציתי שתפגעי'' אמר ביל.

''עכשיו נפגעתי פי 100'' אמרתי, קמתי מהספא שעליה ישבתי ונכנסתי לחדרי.

***

אשלי נכנסה לחדרה ונפלה על המיטה היא לא ידעה איך להגיב, היא לא רצתה לריב עם ביל אבל גם לא רצתה להיפגע ממנו שוב או הכי נורא לאבד אותו. 'בלי ביל, שוב' היא חשבה.

''אשלי'' היא שמעה את ליליאן שנכנסה לחדרה.

''תקשיבי לי ,ביל לא התכוון, הוא רק לא רצה לפגוע בך, הוא ניסה לעשות את זה בלי שתפגעי והכל פשוט התפקשש לו'' אמרה ליליאן וישבה על המיטה ליד אשלי.

''אני מפחדת שאני והוא שוב נאבד אחד את השני'' אמרה אשלי בוכה כשהפרצוף שלה מעוך בכרית.

''אשלי, את וביל זה אמיתי. אין לך מה לדאוג הגורל קבע שתהיו יחד גם אם תרצי וגם אם לא'' אמרה ליליאן.

אשלי הרימה את ראשה מהכרית היא הסתכלה על ליליאן ושאלה '' את חושבת?''

''אני בטוחה'' היא אמרה וחייכה.

הם התחבקו ונשארו יושבות על המיטה מביטות אחת בשנייה.

''מה אני אעשה בלעדיו?''חשבה אשלי בקול רם ''ואם הוא יימצא שם מישהי אחרת ויעזוב אותי בשבילה?''.

''אשלי אל תדברי שטויות! אמרתי לך שאת וביל זה לנצח'' אמרה ליליאן וחייכה ''אל תדאגי, אני אחזור מהר ונהיה ביחד עד שביל וטומי יחזרו''

''חסר לך שתשאירי אותי לבד'' אמרה אשלי.

לפתע ביל נכנס לחדר הוא ראה שאשלי וליליאן מדברות ולכן הוא יצא.

''אין לך מה לדאוג הכל יהיה בסדר, ומישהו רוצה לדבר איתך אז..'' אמרה ליליאן ויצאה מהחדר וכעבור כמה שניות נכנס ביל.

''לא התכוונתי..'' התחיל להגיד ביל אך אשלי קטעה אותו

''זה בסדר, אני מבינה'' אמרה אשלי.

ביל חייך, הוא התקרב אליה ונישק אותה.

''אז מתי הטיסה?'' שאלה אשלי.

''מחר ב12 בצהריים'' אמר ביל ''הלוואי שיכולת לבוא איתי''הוא המשיך אחרי מספר שניות של שקט.

''ביל'' התחילה אשלי להגיד וביל הסתכל עליה ועניו נצצו ''נגיד שתראה שם מישהי ש..'' אמרה אשלי אך ביל קטע אותה

''אל תחשבי על זה אפילו. את היחידה שמעניינת אותי.'' אמר ביל וחייך.

אשלי חייכה ''אני אתגעגע אלייך כל כך''

''גם אני, מאוד'' אמר ביל.

''בוא נפרד כמו שצריך'' אמרה אשלי.

''לא כמו בפעם הקודמת'' השלים אותה ביל ונישק אותה.

***

השעה הייתה 11 בלילה אני ביל ליליאן וטום חזרנו ממסעדה.

טום עזר לליליאן לארוז דברים אחרונים ואני וביל ישבנו בחדר וקראנו מגזינים.

''ביל?'' קראתי.

''מה מותק?'' שאל ביל שליטף את גבי.

''אתה מאמין שעוד חמש שעות ליליאן טסה? ועוד יום גם אתה?'' שאלתי בעצב.

''מעדיף לשכוח'' אמר ביל.

''יהיה לי עצוב בלעדייך'' אמרתי וסגרתי את המגזין שקראתי בו, הוא כבר לא עניין אותי.

''אל תדאגי זה יעבור מהר ואיך שאני אחזור נצא לנופש'' אמר ביל חייך והמשיך ''ושלא תעזי לחשבו שאנחנו נפרדים, אנחנו לא!''

''נדבר כל יום בטלפון ובאימייל'' אמרתי ''אני לא אשרוד בלי לשמוע את הקול שלך כל כך הרבה זמן''.

''כן, ואני כבר רגיל לשמוע כל יום את החפירות שלך'' ציחקק ביל.

''חצוף, אני רגילה לשמוע אותך שר תמיד'' צחקתי.

''ואיך נסתדר בלי שופינג ביחד כל כך הרבה זמן?!'' אמר ביל בעצב.

''ואני לא אוכל לנשק אותך'' אמרתי בעצב.

''בנתיים את יכולה'' אמר ביל וחייך.

''נכון'' אמרתי ומייד נישקתי אותו.

''בואו הולכים לשדה- התעופה'' אמר טום שנכנס לפתע לחדר.

קמנו מהמיטה הבטתי בביל ונישקתי אותו שוב.

יצאנו מהבית כמובן שהמתינו לנו המון צלמים בחוץ אבל זה לא הפריע לנו, אחרי חצי שעה כבר היינו בשדה התעופה.

''נוסעי טיסה 763 לניו- יורק מתבקשים להגיע לשער 6'' נשמעה הקריינית.

''אני כל כך אתגעגע'' אמר טום וחיבק את ליליאן.

''גם אני'' אמרה ליליאן.

''אני אוהב אותך'' אמר טום ונישק אותה נשיקה שהשאירה טעם של עוד.

''בהצלחה בסיבוב הופעות, תשמור על עצמך, תדאג לביל'' אמרה ליליאן.

''בהצלחה עם אבא שלך, אל תתני לו להעליב אותך, מייד כשאת מרגישה רע עם מה שהוא עושה או אומר תקומי ותלכי'' אמר טום.

''אל תדאג'' אמרה ליליאן והתנתקה מטום היא רצה לכיוון שלי וחיבקה אותי.

''אשלי, אל תדאגי תוך שבוע אני חוזרת, את לא תרגישי לבד, תשמרי על עצמך ותעשי חיים'' אמרה ליליאן.

''תעשי את חיים'' אמרתי.

''זוהי קריאה אחרונה לנוסעי טיסה 763 לניו- יורק נא להגיע לשאר 6'' נשמעה שוב הדיילת.

''אני חייבת לזוז'' אמרה ליליאן היא התקרבה לטום הוא הרים אותה ונישק אותה דקה ארוכה ''אני אתגעגע'' הוא אמר בסוף.

''גם אני, כל כך'' אמרה ליליאן.

''אל תשכחי להתקשר אליי כל יום'' אמר טום וליטף את פניה.

'' אני אוהבת גם אותכם'' אמרה ליליאן וחיבקה אותי ואת ביל יחד.

''אני חייבת למהר'' היא אמרה והתנתקה מהחיבוק. היא נשקה לטום שוב הפעם נשיקה קצת יותר ארוכה ונכנסה לדלת הגדולה של אגף 6.

''בהצלחה'' אמרנו ,אני ביל וטום.

אז הנה, ליליאן נוסעת לאבא שלה.. מה בדיוק הולך לקרות שם?

הכל בפרק הבא!

ואני מבטיחה שזה הולך להיות מעניין

תשארו מעודכנים ו..

ניפגש בתגובות