סיפורים על הלהקה טוקיו הוטל

יש לי יום עמוס מאוד מאוד מאוד

וצרות רבות ביותר..

אז בלי הקדמות (שלא מיותרותכלל וכלל אבל פשוט אין לי עצבים לרשום שוב כמה התאכזבתי מהעובדה שקיבלתי רק תגובה אחת) פרק 33 יוצא לדרך בתקווה למשהו טוב...

פרק 33

ליליאן ואשלי נכנסו לסופר- פארם וחיפשו ערכה לבדיקת הריון.

''הנה'' קראה אשלי לליליאן.

''אויש קיויתי שלא נמצא'' אמרה ליליאן ולקחה מהמדף את הערכה.

''ליליאן זה רק בשבילך'' אמרה לה אשלי והן התקדמו לכיוון הקופות.

''49.90'' אמרה הקופאית.

''אפשר לעטוף את זה?'' שאלה אשלי שהגישה שטר של 50 לקופאית.

''בטח'' אמרה הקופאית.

''לעטוף?'' לחשה ליליאן.

''את בטח לא רוצה שיהיה רשום בעוד יומיים בעיתון שחברה של טום קאוליץ קנתה בדיקת הריון'' לחשה אשלי משתדלת שהקופאית לא תשמע אותה.

''צודקת'' אמרה ליליאן.

''תודה'' הן אמרו לקופאית ויצאו החוצה מהחנות.

***

''זה פשוט לא הולך'' צעקה אריאנה.

''אולי כדאי שנוותר?'' שאלה לוסי.

''לוותר'' צעקה אריאנה ''בשום פנים ואופן לא! אנחנו נמצא דרך''

***

הלכתי עם ליליאן ברחוב החשוך.

''אני מפחדת'' היא אמרה.

''אין לך ממה'' אמרתי לה וחייכתי.

''בטח שיש'' היא אמרה ''ואם אני בהריון? איך אני אספר לטום? ואני בכלל לא רוצה תינוק, לא עכשיו'' הסבירה ליליאן.

''קודם כל אם תגלי שאת בהריון את חייבת לספר לטום, אין כאן שום שאלה'' אמרתי לה ברצינות.

''למה? אי אפשר לעשות הפלה וזהו?'' שאלה אותי ליליאן.

''בשום אופן לא'' צעקתי עליה ''זה הילד שלו'' הסברתי לליליאן.

''כן'' היא אמרה ''את צודקת'' היא השפילה את מבטה.

''אוקיי, ואם זה לא הריון אז נלך ביחד לרופא כלשהו ונבדוק ממה יש לך כאבי ראש כל הזמן'' אמרתי.

''אוקיי'' היא אמרה וניסתה לחייך אלי ''תודה על הכל אשלי, באמת'' היא אמרה ונכנסו יחד הביתה.

''קדימה תכנסי לבדוק'' אמרתי לה.

''עכשיו?'' היא שאלה.

''צודקת אולי בעוד תשעה חודשים'' אמרתי וישבתי על הספא ''בטח שעכשיו'' הוריתי לה והצבעתי על השרותים.

ליליאן החזיקה את הבדיקה בידה, מפחדת לדעת את האמת, 'אולי מוטב להישאר באי ודאות' היא חשבה לעצמה 'לא, אני חייבת לדעת' היא אמרה והתחילה לצעוד לכיוון השרותים עד שלפתע נשמע צלצול הפלאפון של ליליאן ומייד לאחר מכן צלצול הפלאפון שלי.

''הצלצול הגואל '' ליליאן אמרה ורצה לענות.

צחקתי ממה שליליאן אמרה ועניתי מייד לפלאפון.

''בילי'' אמרתי מחייכת לעצמי.

''אשלי מה שלומך?'' שאל ביל.

דיברנו בערך חצי שעה ביל סיפר לי את מה שקרה לו עם אריאנה ולוסי ואני סיפרתי לו על מה שעבר עליי היום, לא משהו מיוחד. אבל בעיקר סיפרנו אחד לשני כמה אנחנו מתגעגעים.

לא אני ולא ליליאן סיפרנו על הבדיקה שליליאן עומדת לעשות, החלטנו בנינו שעד שאין תשובה סופית לא מספרים לאף אחד. וכך היה.

לאחר חצי שעה סיימנו את השיחות שלנו.

''אז ליליאן'' אמרתי ושתקתי לדקה ''את נכנסת לעשות את הבדיקה?''

''כן'' אמרה ליליאן ונכנסה לשרותים.

חיכיתי לה מחוץ לשרותים כמה דקות, הייתי במתח עשיתי סיבובים בכל הבית מהלחץ וחשבתי לעצמי.

'אם ליליאן בהריון, וטום לא ירצה שהיא תעשה הפלה, היא תהיה אמא' חייכתי.

'אבל אם היא תעשה הפלה, מסכן התינוק' המשכתי לחשוב על מקרים נוספים שעלולים לקרוא.

'ואם זה בכלל לא הריון, למה כואב לה הראש כל הזמן'.

''נו ליליאן?'' שאלתי אותה מתוחה מצפה כבר לתשובה.

''מרוב לחץ אני פשוט לא יכולה לעשות את הבדיקה'' אמרה ליליאן שעדיין הייתה בתוך השרותים.

''אני במתח'' אמרתי לה והמשכתי לעשות סיבובים מסביב לעצמי.

''אני יותר'' היא אמרה.

''אני בטוחה'' ציחקקתי.

מתח נוראי שרר באויר, התרגשתי, שמחתי, נלחצתי, לא ידעתי מה אני אמורה להיות בזמן כזה.

''ליליאן את חייה שם?'' שאלתי אחרי מספר דקות שלא שמעתי אותה.

''אשלי'' שמעתי את ליליאן אומרת, היא העבירה את המים ויצאה החוצה מהשרותים והסתכלה עליי בפרצוף מודאג.

''נו?'' שאלתי בלחץ.

אז כאן הפרק נגמר. מה יהיה בהמשך? לזה תצטרכו לחכות בשבוע הבא אלא אם כן תגרמו לי בעזרת תגובות להקדים את זה.

מצטערת שהפרק דיי קצר ושלא יהיו ספויילרים היום.

באמת שאני חייבת לזוז..

ניפגש..ב... תגובות?