לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

סיפורים על הלהקה טוקיו הוטל



Avatarכינוי:  Tokio_Hotel.

בת: 28





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2010    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

5/2010

פרק 9 עלה!


שלומות לכולם חיבוק

אז הנה עבר שבוע מאז הפרק הקודם וזה אומר שאתן מקבלות עכשיו פרק..

למרות שאכזבתם טיפה בתגובות.

אני גם ככה מסתפקת בכל כך מעט... אז תפרגנו .. אני באמת מבקשת שמי שקוראת שתגיב :]

ככל שיהיו יותר תגובות, פרקים יעלו יותר מהר :]

 

טוב נעבור לפרק :]

אנחנו בפרק 9! לא?

 

 

פרק 9

''לוסי! ביל גילה!''

''גילה את מה?''

''שאנחנו הפרדנו בינו לבין אשלי''

''פאק! איך?''

''אשלי חזרה''

''מה?''

''כן! זוועה! חוץ מזה היא גם נהייתה כוסית ברמות! היא ישבה עם ביל ובדיוק הגעתי והיא עלתה עלינו''

''פאק פאק פאק. תמיד שנאתי אותה מהרגע שהיא גנבה לי את הידידות עם ביל!''

''מה עושים?''

''נשלח אליה את לורנס הוא יאיים עליה קצת''

''מעולה ותחשבי על משהו גדול יותר''

''כבר התחלתי לחשוב, בי מותק''

 

***

 

''ליליאאאאן'' קראה אשלי.

''שקט, תני לישון'' אמרה ליליאן.

''אני יוצאת'' אמרה אשלי.

''תנעלי''

לאשלי וליליאן כבר הייתה דירה משלהן דוד של ליליאן היה גר בעבר בגרמניה ונשארה לו שם דירה אז הן גרו שם בנתיים.

אשלי יצאה מהדירה וירדה למטה היא הלכה לכיוון תחנת האוטובוס הקרובה לקראת עוד יום כייף של שופינג וגם לעבודה הזמנית שהיא מצאה בתור מוכרת במקדונלס.

היא עלתה לאוטובוס שילמה והלכה לחפש מושב בסוף האוטובוס, היא אהבה לשבת שם.

היא ראתה מישהו שמסתכל עליה במבט מוזר אך החליטה להתעלם.

היא ירדה בתחנה שהייתה הכי קרובה לקניון ונכנסה אליו נשארו לה 30 דקות לפני תחילת המשמרת אז היא נכנסה לחנויות הבגדים לבדוק מה חדש.

 

***

 

''טומייי''

''שש לך לישון כבר מאוחר'' אמר טום.

''טום, כבר בוקר'' אמר ביל צוחק.

''אם ככה אז לך לישון עוד מוקדם'' אמר טום מכסה את ראשו בשמיכה.

''החלטתי, אני אלך לאשלי ואגיד לה שאני אוהב אותה שאני רוצה לחזור אליה!'' אמר ביל

''יופי ביל עכשיו צא מהחדר ולך לעשות את הדבר הנכון'' אמר טום.

''לא עכשיו! היא בטח ישנה! בצהריים אני אזמין אותה.אמר ביל ואז נזכר ''רגע אין לי את המספר. שיט''

''לי יש היא הביאה לי אותו אז קח את הפלאפון ועוף מכאן!'' צעק טום.

''כן כן '' אמר ביל לקח את הפלאפון ויצא מהחדר.

הוא ישב מול הטלוויזיה וצפה בתוכניות משעממות עד שנשמע צלצול בדלת.

''רגע'' אמר ביל וקם לפתוח.

''דיויד איזו הפתעה'' אמר ביל בחיוך. דיויד נכנס לבית בעצבנות וזרק מגזין על השלוחן.

''תראה'' אמר דיויד בעצבנות והצביע על המגזין.

''מה זה?'' שאל ביל כשראה שעל השער יש תמונה שלו ושל אשלי.

''לא, לא , לא, ביל את זה אני אמור לשאול'' צעק דיויד.

''זאת ידידה שלי'' אמר ביל.

''כדאי שתקרא בעמוד 7 '' אמר דיויד בעצבנות.

''הסולן של טוקיו הוטל ביל קאוליץ נראה בפעם השנייה במהלך היומיים האלה מהלך יחד עם נערה אלמונית. אתמול לקראת השעה חמש אחר-הצהריים ביל והנערה האלמונית התהלכו יחד ליד בית הקפה השכונתי בעיירה לייפציג.לא לקחו יותר מ10 דקות עד שהם נכנסו לביתו של ביל. לאחר כמה דקות טום יצא מהבית מותיר את ביל והנערה לבדם, לאחר 10 דקות הנערה שמוכרת בתור החברה הנוכחית של ביל 'אריאנה לוקסם' נכנסה בסערה לבית ויצאה ממנו באותו מראה אחרי זמן קצר. מה הולך שם במשפחת הקאוליצים?'' קרא ביל את הכתבה הקצרה ונשאר בהלם.

''עכשיו יצא לך שם של משחק בבנות'' צעק דיויד והסתובב בבית בסיבובים.

''אני לא.. זה.. זה לא נכון'' גימגם ביל.

''בוקר.. דיויד?'' יצא טום מהחדר והיה המום למראה של דיויד.

''טום תראה'' רץ ביל לעבר טום והראה לו את הכתבה.

''וואו אחי עכשיו אתה ממש כמוני'' חייך טום לאחר שקרא את כל הכתבה.

דיויד הסתכל על טום בעצבים ''וואו ביל, אתה בצרות'' שינה טום את תשובתו ורץ לחדר.

 

***

 

עליתי לקומת המסעדות נכנסתי למקדונלס והתחלתי משמרת.

לקראת סיום המשמרת הבטתי באחד השולחנות וראיתי את אותו הבחור שהסתכל עליי באוטובוס. לפני שהספקתי להילחץ הוא קם ממקומו וניגש לדוכן שבו עבדתי הוא התקרב והיה נראה כל כך מוכר.

ברגע שהוא הגיע לדוכן נפל לי האסימון.

לא האמנתי למה שראיתי, חשבתי שחלמתי, חשבתי שזאת הייתה תקרית חד פעמית,

חשבתי שלא אראה אותו יותר בחיים. בהתחלה ניסיתי להרגיע את עצמי שזה לא הוא, שהם רק דומים, שזה בדמיון שלי, שזה מהלחץ, אבל אני מזהה פרצופים בקלילות וחוץ מזה המילה הראשונה שהוא הוציא מפיו שברה את אחוז התקווה האחרון שהיה בתוכי

''את מוכרת לי מאיפה שהוא'' הוא אמר וקרץ. הלב שלי נפל לתחתונים, הייתי בלחץ נוראי קיוויתי שלא ראו את זה על הפרצוף שלי אבל ידעתי שרואים.

''אז..ש..ש..שלום'' אמרתי בגמגום ''רוצה להזמין משהו?''' עזרתי אומץ ואמרתי מילה בלי לגמגם.

''מתי את גומרת משמרת?'' הוא שאל.

''עוד שלוש שעות'' שיקרתי.

''אשלי ארבע, את משוחררת'' צעקה מישהי.

'שיט' חשבתי לעצמי.

''לא יפה לשקר!'' הוא אמר וחייך ''אז בואי איתי''

''אני לא יכולה'' אמרתי.

''את חייבת!'' הוא אמר וחייך.

לא הייתה לי ברירה אלא ללכת איתו, פחדתי ממנו 'הלוואי שביל יבוא' חשבתי לעצמי

''מה את בלחץ?'' הוא שאל לפתע .

''אני אקרא לשומר'' איימתי.

''בעיה קטנה כי...'' הוא תפס את ידי בחוזקה והוביל אותי לקומה הרביעית של הקניון.הקומה הרביעית היא קומה ריקה כמו קומת תצפית כזאת רק שאף אחד לא מתקרב לשם. הוא צחק צחוק מרושע הכי מרושע ששמעתי בחיי.

בלי שהוא ישים לב שלחתי סמס 'לא טוב לי. הצילו! אני בקניון קומה רביעית' לטום וליליאן, אלה היו המספרים היחדים של האנשים שהכרתי מגרמניה.

''מה אתה רוצה ממני?'' שאלתי.

''תגידי איפה החבר שלך? החמוד ההוא נו זה השובב, האידיוט ההומו'' הוא העלה את טון הדיבור שלו '' זה שתמיד יש לו משהו חכם לומר'' הוא צעק.

''הוא לא חבר שלי! אבל הוא בדרך לפה'' ניסיון שני לאיום שגם לא הצליח במיוחד.

ואז הרגשתי את הפלאפון שלי רוטט רציתי לענות אבל האיש שם לב שהפלאפון רוטט ואיים בחיוך

''אם רק תחשבי לענות זה באמת לא יגמר כפגישת מחזור למרות שאני לא מהמחזור שלך אבל של חבר שלך זה גם סוג של''

לא האמנתי שזה קורה לי.

''כאילו שגם אם אני לא אענה זה יגמר כפגישת מחזור'' סיננתי.

''זה יכול להיגמר טוב'' הוא אמר וצחק. הוא התקרב אלי לאט על כל צעד שהוא עשה קדימה אני עשיתי אחד אחורה עד שהגעתי לקיר ניסיתי לזוז הצידה אבל הוא כבר הגיע אליי ושם יד על הגרון שלי.

 

***

 

ליליאן ישבה על המיטה שלה צופה בתכנית טלוויזיה די משעממת אבל מי שם לב לזה כשיש פופקורן?!. היא אכלה מהר מכוון שהייתה בלחץ היא קיבלה אסאמס מאשלי שהיה רשום בו 'לא טוב לי.הצילו! אני בקניון קומה רביעית' האסאמס היה מלא באותיות נוספות שנלחצו, כנראה מהלחץ.

ליליאן ניסתה להתקשר לאשלי אבל היא לא ענתה.

היא התחילה לשקוע במחשבות מה יקרה אם היא תלך ומה יקרה אם היא לא.

לבסוף היא החליטה שהיא נוסעת לקניון היא נעלה נעליים ורצה לאוטובוס.

 

***

 

''ביל! בוא מהר לקניון'' אמר טום אחרי שקרא הודעה בפלאפון שלו.

''מה?'' ציחקק ביל. ''אמרתי לך שאני רוצה להזמין את אשלי'' אמר ביל.

''בוא כבר אדיוט'' טום תפס את ידו של ביל וגרר אותו החוצה.

הם יצאו מהבית ונכנסו למכונית.

''אני אומר לך טום לפעמים אני לא מבין אותך, יש לך התקף קניון פתאום..'' ציחקק ביל.

''לא מבין אותי? קח את הפלאפון שלי ותקרא את ההודעה הכי חדשה'' אמר טום.

ביל לקח את הפלאפון של טום וקרא את ההודעה.

''אויי ואבויי מה זה? ממתי זה.?''

''אנחנו נוסעים לברר'' אמר טום.

הם הגיעו לקניון ועלו בריצה לקומה השלישית לקומה הרביעית היה אפשר להגיע רק במעלית.

המעלית נפתחה והם מיהרו ללחוץ על הכפתור לקומה 4.

''רגע'' צעקה נערה ונכנסה למעלית. היא לחצה בכל הכוח על קומה 4.

''הי את חברה של אשלי'' אמר טום.

''כן זאת אני'' היא אמרה.

המעלית נפתחה היה אפשר לשמוע מהצד צרחות.

''אשלי'' צרחה ליליאן ורצה אליה.

 

***

 

''נו אז איפה החבר שלך? בדרך?'' הוא שאל וצחק. בדיוק כשגמר להגיד את המשפט הופיעו בריצה ביל טום ואפילו ליליאן.

האיש הסתכל בבוז על ביל וחיזק את האחיזה שלו על הצוואר שלי התחלתי להשתעל. ביל רץ אליו ובעט בו ברגע שהוא עזב את הצוואר שלי נפלתי על הרצפה.

ליליאן רצה אלי וחיבקה אותי היא ניסתה להבין מה קרה והתחילה לשאול שאלות, אבל לא עניתי, הייתי בהלם.

''אשלי? אשלי? אשלי? אשלי?'' ליליאן ניסתה לתקשר איתי ''אשלי מה הוא עשה לך?'' היא שאלה בדאגה ''אשלי?''.

''מה..אה?'' המילים היחידות שהצלחתי להוציא מהפה כשאני בוהה בנקודה לא ברורה בחדר. טום בעט באיש והוא נשכב על הרצפה.

''למה אתה אוהב להרוס שמחות? אה לורנס?'' צעק טום.

''מי שלח אותך?'' שאל ביל שהבין שמדובר פה בתרגיל מלוכלך.

לורנס לא ענה. ביל רץ אלי ושאל בחשש

''אשלי, את בסדר? מה הוא עשה לך?''

''תנסה לתקשר איתה אתה היא לא עונה לי'' אמרה ליליאן

''אשלי?'' שאל ביל.

לא עניתי לו רק חיבקתי אותו חזק, בוכה.

''את בסדר?'' הוא שאל אחרי דקה ארוכה בה התחבקנו.

''כן'' אמרתי מנסה לחייך. ביל חייך אליי וליטף את שיערי. לפתע נזכרתי בכל מה שקרה אתמול, ביל, אריאנה, הנשיקה. 'מה אני אמורה לעשות?' חשבתי לעצמי 'אני מפחדת, כל כך מפחדת' חשבתי לעצמי והנחתי את ראשי על כתפו של ביל.

''אשלי, הכל בסדר?'' שאל טום.

''כן עם חברים כמו שיש לי'' אמרתי וחייכתי ''תודה''.

הצגתי בפני ביל את השותפה שלי ליליאן, טום כבר הכיר אותה. מיד אחר כך ביל עזר לי לקום מהרצפה.

''איפה הוא?'' שאלתי והבטתי לצדדים.

''הוא ברח'' אמר טום.

ירדנו לחנייה ונכנסנו למכונית של טום אני ישבתי מאחורה עם ביל, ליליאן ישבה ליד טום שנהג.

''את מוכנה לספר לי מה לעזאזל הוא עשה לך?'' שאל ביל.

''אני...הוא...'' התחלתי לגמגם.

טום עצר את המכונית בצד הכביש ופנה אליי

''אשלי, תקשיבי לי, את צריכה לספר לנו מה הוא עשה לך זה רק לטובתך אם את לא רוצה את לא חייבת אבל שתדעי שזה יקשה רק עלייך את תשארי ככה כמו שאת כל הזמן בהלם, עצובה, בוהה בדברים, אם תספרי זה יקל עלייך וגם נוכל להתלונן למשטרה. אבל זו החלטה שלך'' הוא סיים ושתק .

ביל הביט בי ואני בו הוא הנהן בראשו ואני התחלתי לספר את מה שקרה.

''יואו אני בהלם'' אמרה ליליאן

''החרא הזה...'' אמר טום

ביל שתק הוא ליטף אותי ותפס את ידי.

טום המשיך לנסוע בלי להגיד עוד כלום גם ליליאן שתקה.

''אשלי'' אמר ביל ''תראי'' ביל הוציא מכיסו נייר מתוך מגזין מקופל, הוא פתח אותו ונתן לי לקרוא.

''זה טוב או לא?'' שאלתי את ביל.

''לא יודע'' גיחח ביל וחייך אליי, הנחתי את הראש על ברכיו ונרדמתי.

 

***

 

טום שאל את ליליאן לאן להגיע ולאחר 10 ד''ק הוא הגיע לבניין אליו ליליאן הובילה אותו הוא עצר וליליאן ירדה.

ביל הרים את אשלי הוא לא רצה להיפרד ממנה אבל הוא היה חייב. התכניות שלו ליום הזה היו שונות הוא רצה לחזור לאשלי אבל הוא לא הספיק. הוא עלה עם ליליאן לדירה והניח את אשלי על המיטה שלה.

הוא הוריד לה את הנעליים וכיסה אותה הוא נישק אותה לשלום על הלחי ויצא מהחדר, הוא ירד למטה ונכנס למכונית. הם המשיכו בנסיעה ולאחר 10 דקות הגיעו לביתם.

ביל נכנס ישר למיטה. הוא התאכזב שאשלי לא איתו, הוא כל כך רצה לחזור אליה.

הוא ידע שלורנס הוא תרגיל מלוכלך של אריאנה ולוסי והוא כל כך כעס עליהן.

לורנס חזר ופגע באשלי!

וככה גם הרשעות של אריאנה ולוסי.

מה יקרה בפרק הבא?

ומה יהיה עם ביל ואשלי? האם אי פעם הם יחזרו להיות יחד?

 

כל זאת בפרק הבא סבבי

 

התגיבו? קריצה

נכתב על ידי Tokio_Hotel. , 31/5/2010 16:50  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  


© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לTokio_Hotel. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Tokio_Hotel. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)