סיפורים על הלהקה טוקיו הוטל

שלום לכולם!

קודם כל רציתי להגיד ת ו ד ה גדולה על התגובות מהפוסט הקודם :]

אין עליכם!

ומגיע לכם פרק 13 לא?

 פרק 13

''אשלי'' צעק ביל.

אני שבדיוק התארגנתי יצאתי מהחדר מחזיקה את נעלי העקב השחורות ביד והבטתי בביל

''את באה כבר?'' הוא שאל

''אני לא מוכנה עדיין'' חייכתי

ביל הסתכל עליי בפרצוף מוזר .

''טוב נו אני אזדרז טיפה'' אמרתי נכנסתי לחדר והמשכתי להתארגן.

''היא כבר באה'' אמר ביל לטום וליליאן שישבו על הספה מחכים לי.

לאחר שבחרתי שמלה, סוף כל סוף, יצאנו מהבית. הנסיעה לא הייתה ארוכה, לקחו 10 ד''ק עד שהגענו אל האולם, כשנכנסנו הבנו שהגענו באיחור. ביל הסתכל עליי חייך ואמר

''נראה לי שאיחרנו'' ואני צחקתי.

''שלום, מה שמכם?'' שאל הסדרן שהסתכל רק עליי וחייך. חייכתי אליו גם מתוך נימוס.

''אני ביל זאת אשלי '' אמר לו ביל כשהוא מסמן לו עם היד מי זה מי.

''טום וליליאן'' המשיך אותו טום מחייך.

''אוקיי תכנסו ואגב אשלי, שם יפה!'' הוא אמר מחייך חיוך עוד יותר רחב מהקודם.

''תודה'' פלטתי בשקט. ביל הסתכל עליו במבט מוזר כאילו נגעל ממנו.

'' החברה מהלהקה שלך נמצאים שם בשולחן '' הוא אמר והושיט את ידו כדי להצביע על המקום בו היו גוסטב וגאורג .

''זה בסדר, זה בסדר'' אמר ביל תפס את ידי ומשך אותי משם טום וליליאן נכנסו כבר לפנינו .

הגענו לשולחן אמרנו שלום לגאורג וגוסטב ביל ישב בשולחן ואני אחריו.

''אני לא מבין למה דיויד צריך סדרן אף פעם לא היה לו סדרן'' מילמל ביל לעצמו.

אחרי דקה של שתיקה העזתי לשאול ''מה יש לך?''

''אני אין לי כלום'' שיקר ביל.

''שלא תחשוב שלא שמתי לב לאיך שהסתכלת על הסדרן ההוא..'' אמרתי.

''שלא תחשבי שלא שמתי לב איזה מבט הוא תקע בך!'' אמר ביל בכעס.

''הוו ביל'' אמרתי וליטפתי את גבו.

לא עברה דקה שקטה ומיד הגיח מאחורינו הסדרן. ''אפשר לשבת?'' הוא שאל.

''שיט'' מילמל ביל .

''אני עדיין מחכה לתשובה'' הוא אמר כשהוא עדיין מסתכל רק עליי.

''שב'' אמר ביל בלא ברירה מתוך נימוס.

''אל תהיי נחמדה'' לחש לי ביל בציניות.

החזקתי את הצחוק בבטן כשראיתי שהסדרן שמע מה הוא אמר ופשוט בעטתי קלות ברגל של ביל מתחת לשולחן.

''הבנתי שאתה הסולן הכי חתיך, נחשק ומוכשר בגרמניה'' הסדרן קבע.

''אל תגזים'' אמר ביל בציניות.

''אני מבין שאתה לא מעוניין לדבר על זה או איתי בכלל''

''הבנת נכון, בי'' אמר ביל וחייך אליו בהתנשאות

''טוב הבנתי אני הולך'' אמר הסדרן ביל הרים לעברו את היד ונופף לו לשלום.

''מה זה היה?'' שאלתי את ביל צוחקת.

''סדרן מוזר'' הוא אמר וחייך אליי.

''כן לזה שמתי לב אבל האמת שהתכוונתי להתנהגות שלך'' אמרתי צוחקת.

''אה זה ..'' הוא גיחח מעט ''את חייבת להודות שזה היה מצחיק'' הוא אמר בגאווה.

''כן זה באמת היה מצחיק אבל קצת אולי טיפ טיפה לא יפה?!'' אמרתי.

''הוא סתם טיפוס מעצבן הוא בעצמו לא יפה'' קבע ביל.

''אתה לא כל כך מכיר אותו. אתה לא יכול לקבוע...'' אמרתי.

''וואו היה מספיק שהוא תקע בך את זוג העניים העוינות שלו כדי לדעת שהוא חתיכת סוטה'' ביל אמר בכעס קוטע את משפטי.

''טוב, אם אתה אומר... אבל אני עדיין חושבת שזה היה קצת מוגזם'' אמרתי.

''נראלי שנפסיק בדיון עכשיו כדאי שנלך להראות לדיויד שהגענו'' הוא אמר וקם ממקומו. קמתי אחריו ונדחפנו בין האנשים מנסים להגיע לדיויד.

***

בנתיים הסדרן התקרב לשולחן שלהם, הוא חיטט בתיק של אשלי ומצא שם שני פלאפונים אחד שחור ואחד ורוד הוא שיער שהשחור הוא של ביל הוא לקח אותו וניכנס לרשימת אנשי הקשר הוא חיפש את אשלי והעתיק את המספר שלה לפלאפון שלו, הוא התיישב על הכיסא וחיכה לביל ואשלי שיחזרו.

***

''אשלי בואי לרקוד!'' אמר לי ביל ולקח אותי לרחבת הריקודים.

הלכתי עם ביל לרחבת הריקודים ולחשתי לו באוזן '' זוכר את היריד הראשון שלנו?''

''כן'' הוא אמר וצחק.

''רקדנו שם כל כך הרבה'' אמרתי וצחקנו שנינו.

ביל ואני רקדנו כמעט חצי שעה אני התעייפתי אז חזרתי לשולחן.ביל המשיך לרקוד.

''שלום לך'' שמעתי קול מוכר אומר.

''מה?'' שאלתי והסתכלתי לכסא שהיה ממולי וראיתי את המלצר המעצבן ההוא.

''שלום לך'' הוא אמר ושוב הסתכל עליי בחיוך.

עמדתי המומה וניסיתי לחשוב על משהו חכם להגיד אבל הוא קטע את מחשבותיי בשאלה

''אז איפה הסולן הכי נחשק בגרמניה?'' הוא שאל וניתן היה לראות חיוך ערמומי מתפרש על פניו.

הוא קם ממקומו מתקרב אליי ושאל ''רציני את והוא אה?'' הוא המשיך להטריד אותי כשהוא מתקרב אלי בצעדים קטנים.

''הוא עוד שנייה כאן'' הצלחי לומר לבסוף זה היה נשמע כמו שקר מוחלט.

''נורא חבל'' הוא עצר מלהתקרב אליי

''מה אתה רוצה?'' הצלחתי לדבר עוד קצת . לפני שהוא הספיק לענות הגיח ביל מאחוריי וצעק עליו

''אם עוד פעם אחת תתקרב אליה אני קורא לאבטחה.''

''אמאלה'' אמר המלצר בציניות גלויה ''אני רק מציע לך הצעה ידידותית תשמור עליה חבל עליה מאוד בחורה יפה'' הוא אמר וקרץ.

''זהו זה עברת כל גבול אני קורא לאבטחה'' ביל צעק למאבטח האישי שלו שדאג לסלק את המלצר מהאולם.

''טוב די'' התקרבתי לביל שישב על הכסא וכסס את ציפורניו בלי הפסקה ''חבל על הציפורניים היפות שלך'' אמרתי וליטפתי את פניו ''אל תשים לב אליו הוא מקנא בך!.''

''הוא רוצה לפגוע בך'' אמר ביל בלחץ.

''הוא סתם אמר, ביל זה בסדר, הכל בסדר'' אמרתי מנסה להרגיע אותו.

''תבטיחי לי שתשמרי על עצמך ותספרי לי על כל דבר מוזר שקורה לך וכל פעם שאת יוצאת מהבית תגידי לי'' אמר ביל בקול דואג.

''טוב אבא'' אמרתי לו בציניות.

''אפשר לנשק אותך? אולי זה ירגיע אותי?'' שאל ביל.

''בשמחה'' אמרתי.

ביל נישק אותי ואז אמר ''נראלי שזה עוזר אפשר שוב?''

צחקתי ונישקתי אותו מאושרת.

***

''ליליאן'' קרא טום ברחבת הריקודים.

''טומיייי'' היא צעקה והתקרבה אליו ''איזה אף חמוד'' היא אמרה נוגעת באף של טום וצוחקת.

''ליליאן את שיכורה'' גיחגח טום.

''אולי... אבל את זה הייתי עושה גם בהכרה מלאה'' היא אמרה ונישקה את טום.

איזה פרק מתוק :] לא ככה?

מה יהיה עם טום וליליאן? זה נראה שהאהבה פורחת אבל כמו שהספקת להכיר אותי.. זה לא יהיה להרבה זמן.

אשלי וביל? הזמן שלהם קצוב (ספויילרספויילרספויילר) כמו שזה נראה לוסי ואריאנה מנסות להפריד אותם בדרכים משונות, מלצר? מה תהיה הדרך הבאה?

וכמה זמן הזוגות האלה יחזיקו?

בשביל לכבות אהבה צריך קנאים.. ולוסי ואריאנה קנאיות למופת..

ובגלל שאני אוהבת אתכם מאוד מאוד קבלו ספוילרים לפרק הבא:

- ''למה עשית את זה?'' שאל טום

-  ''אבל אל תדאגי מותק, יש לי רעיון הרבה יותר טוב''