לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

סיפורים על הלהקה טוקיו הוטל



Avatarכינוי:  Tokio_Hotel.

בת: 28





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2010    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

7/2010

פרק 19


הי כולם,

אז... תודה על התגובות שבפרק הקודם!

והיום אין הקדמות.. ישר פרק!

 

 

פרק 19

התעוררתי לקול הרוח שנשבה ושרקה דרך החלון. שוב לבד, כל כך לבד.

חלמתי שיש שריפה וביל מציל אותי. 'כמה פתאטי' חשבתי לעצמי.

קמתי מהמיטה שוטפת פנים ומצחצחת שיניים. אחר כך ירדתי לחדר האוכל והכנתי לעצמי שוקו.

'מה אני אעשה היום' חשבתי לעצמי עדיין תומכת ברעיון של לא לספר להורים שאני כאן. לא התחשק לי לראיונות שהם יעבירו אותי.

עליתי בחזרה לחדר והתלבשתי החלטתי לצאת לטיול קצר בגן שהייתי נוהגת להסתובב שם בילדות עם סבתי אחרי שהייתה מחזירה אותי מהגן.


***


ליליאן התעוררה עם כאבי ראש בשעה 1 בצהריים

''טום'' היא קראה כשלא מצאה אותו לידה במיטה.

היא קמה מהמיטה והלכה לסלון ביל וטום ישבו שם עם מחשב נייד פתוח לפניהם.

''הי'' היא אמרה בטון של כעס וחזרה לחדר.

''זה בסדר, היא תרגע'' היא שמעה את טום אומר לביל.

'' שמעתי את מה שאמרת ו..'' היא יצאה מהחדר והתחילה להגיד אך ביל קטע אותה

''אני מתקן את כל מה שעשיתי אני נוסע למיאמי היום ב5 בערב''

אשלי חייכה

''אני צריך שתבררי איפה תהיה אשלי.. אה ושלא תגידי לה שאני בא'' אמר ביל וחייך.

''אין בעיה'' היא אמרה בחיוך.


בשעה 3:


ביל טום וליליאן נסעו לשדה התעופה. ביל שלח את המזוודות שלו לבטן המטוס ועמד להיפרד מטום וליליאן.

''טוב, אז אני זז'' אמר ביל.

''תשמור על עצמך'' אמר טום וטפח על גבו.

''תחזיר לי אותה, אני סומכת עלייך'' אמרה ליליאן וחייכה.

ביל חיבק אותם ונכנס למתחם שאליו נכנסים רק האנשים שטסים.

הוא ישב בכסאות שליד שער 3 מחכה לדיילת שתבוא ותפתח את השערים למטוס.

הוא היה די לחוץ אבל האמין שיוכל להגיע לאשלי.

''קריאה לנוסעי טיסה 675 למיאמי מתבקשים להגיע לשער 3'' נשמעה הקריינית.

ביל חייך וניגש לעמדה הוא הביא את הכרטיס שלו לדיילת וכעבור כמה שניות הוא כבר צעד במעבר בדרך למטוס.

ביל ישב במטוס הוא היה די לחוץ, הוא לא תיכנן את מה שיגיד לאשלי הוא פחד שהיא לא תחזור איתו, שהיא השתנתה, 'אולי היא לא רוצה לראות אותי' חשב ביל. אחרי מספר דקות ארוכות של מחשבות הוא נזכר בפעם הראשונה שהתחבר לאשלי


פלאשבק:

''סליחה אדוני אולי תוכל לעבור למושב הזה היא קצת מפחדת אנחנו מעל הים ובתור אחיה הגדול הייתי רוצה להרגיע אותה, יש מצב למעבר?''

''בטח בטח אין בעיה'' אמר האיש ''אתם אחים?'' הוא שאל?

''כן לא מאותה האימא'' אמרה אשלי. ביל הסתכל על אשלי מחייך וקורץ.

''איזה יופי אחים חורגים מסתדרים כל כך יפה! זה נדיר מאוד'' הוא אמר וקם ממקומו. ביל התיישב במקומו וחייך אלי.

''אחים מאיפה הבאת את זה?'' שאלה אשלי וצחקה.

''אחים חורגים? מאיפה הבאת את זה?'' שאל ביל ושניהם צחקו.

''אני אפילו לא יודע איך קוראים לך'' אמר ביל.

''אשלי'' היא אמרה בחיוך.

''ביל'' הוא אמר והושיט את ידו ללחוץ אותה עם אשלי.

סיום פלאשבאק


המטוס עמד להמריא ביל הסתכל דרך החלון וראה את אור הירח הלבן שהאיר בבהירות הוא הזכיר לביל את החיוך של אשלי.

הוא המשיך להסתכל עליו עד שנרדם. כשביל התעורר הם כבר נחתו במיאמי.

המטוס נחת ביל הרגיש כל כך מאושר 'כל צעד שאני עושה אני מתקרב לאשלי' הוא חשב לעצמו.

הוא התהלך בלובי של שדה התעופה השעה הייתה 3 לפנות בוקר הוא פנה לכיוון היציאה והתקשר לטום

''טום תשאל את ליליאן איפה אשלי נמצאת בדיוק''

''במלון 'דוז' זה 10 דקות משדה התעופה חדר מספר 133'' אמר טום.

''מעולה'' חייך ביל

''תעדכן אותנו איך היה'' ביקשו יחד טום וליליאן.

''אין בעיה'' אמר ביל וניתק את השיחה.

'עוד 10 דקות אני אראה את אשלי' הוא חשב וחייך לעצמו.

הוא תפס מונית והגיע למלון דוז.

''שלום'' אמר ביל כשנכנס למלון.

''כן אדוני במה אני יכול לעזור לך?'' שאל האיש שעמד מאחורי הדלפק.

''יש לכן אחת במלון, אשלי לנדהאוס'' אמר ביל והמשיך ''אני איתה''

''סליחה?'' שאל האיש

''אשלי לנדהאוס מכיר?''

''כן יש אחת כזאת אבל היא לא אמרה כלום בקשר לשותף'' אמר האיש שעמד מאחורי הדלפק.

''טוב בכל מקרה אני איתה הנה אני משלם לך עכשיו 50 יורו'' אמר ביל והניח על הדלפק 50 יורו ''היא בחדר 133 נכון?'' שאל ביל.

''כן'' אמר האיש ''רק קח מפתח היא בטח ישנה בשעה כזאת'' הוא אמר והושיט לביל מפתח.

''תודה'' אמר ביל.

הוא נכנס למעלית מרגיש איך פעימות הלב שלו מרעידות את הרצפה הוא הגיע לקומה השנייה והלך לאורך המסדרון.

זהו זה, הוא עומד כעת מול דלת מספר 133 מהסס קצת, מתרגש מאוד.

הוא הכניס את המפתח וסובב אותו, הדלת נפתחה.

גורר אחריו את המזוודה הקטנה הוא מתהלך בסלון הצפוף בחדר מספר 133, עובר את הספא ואת הטלוויזיה מגיע למיטה. המיטה מכוסה בסדינים לבנים, אשלי שם ,ביל התרגש הוא היה מאושר.

הוא התקרב למיטה והביט באשלי. יפה, כמו תמיד , הוא הביט בה וחייך בעוד הפרפרים ממלאים את בטנו. הוא כבר לא יכל לחכות הוא כל כך רצה לבקש ממנה סליחה ולנשק אותה אבל הוא לא רצה להעיר אותה.

הוא הוריד את חוצלתו ומכנסיו ונשאר בבוקסר השחור שלו, הוא נשכב על הספא ונירדם.

 

 

איך אשלי תגיב?

מה ביל יגיד כדי לנסות להחזיר אותה אליו?

ומה עם לוסי ואריאנה? שקטות שקטות אבל אני בטוחה שהן מתכננות משהו חדש ;]

ה כ ל בפרק הבא! שווה לחכות!

 

ניפגש בתגובות! ☺ ☻ ☺

נכתב על ידי Tokio_Hotel. , 30/7/2010 16:56  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  


© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לTokio_Hotel. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Tokio_Hotel. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)