פעם בחודש לשבת שלמה נוסעים אוטובוס מלא אנשים יקרים למקום קסום במדבר...
היה מדהים כרגיל... המדבר מהווה בעבורי כזה שקט ומאפשר למשהו להשתנות בתוכי, להפסיק את המירוץ של החיים , ילדים משפחה עבודה, כביסות בישולים... ולעומת כל חופש אחר המדבר מחבר אותי לעצמי.
המסע הקבוצתי לשם נעים ומרגישה שייכת ומשמעותית , אהובה ומחובקת, מרגישה איתם ביטחון רב וזה בהחלט חלק מהחוויה, המון הומור וקלילות לצד עומקים וגבהים אליהם מגיעים בזמן המדיטציות.
כל פעם חוזרת אחרת משם , היו פעמים בהם התרסקתי אחרי, היו פעמים של שמחה מתמשכת ופעמים אחרות של עצב גדול שהציף אותי לימים....
הפעם הוצפתי באהבה... המדיטציות היו כל כך משמעותיות שהן השפיעו ברמת התא .
מרגישה אישה אחרת מאתמול... אותה גברת בשינוי אדרת... רק האדרת היא פנימית, היא בתפיסה של הדברים , של עצמי, של הזוגיות, האמהות, התפקיד אשר בחרתי לקחת על עצמי בחיים האלו....
בזמן המדיטציות היתי "במקומות אחרים ", ראיתי דברים ומצבים ויכולתי לראות איך פותרת הרבה מהפערים ומצמצמת אותם במציאות, ראיתי אותי מתנהלת אחרת, מרגישה אחרת, זזה אחרת, ראיתי אותי בכל כך הרבה אהבה וחמלה , ראיתי את בן זוגי מיושב לפני והחיבור היה שונה ואחר מהרגיל, כזה חיבור מאחלת ומשתוקקת ומקווה לייצר במציאות.
חיבור אוהב,מקבל, קרוב, רך , מדבר, ההקשבה היתה אחרת, הרצון היה אחר... זה היה תענוג רצוף...
אחרי שעות של הרגשה כל כך מחבקת חזרתי הביתה... ולא חיכה שם חיבוק, חום, קרבה, לא חיכה לי אותו תדר שרציתי ודימיינתי , הפער הראה את פניו על מימדיו העצומים... לא הרגשתי יאוש, לא הרגשתי העלבות או פגיעה, לא בא האגו, לא בא הבכי.... היתה בי המון חמלה אליו...
הכנתי לי כוס קפה נחתי מהמסע ואחרי זמן מה מצאתי את עצמי במיטה מתחת לשמיכה מתכוננת לשינה מתוקה ומשחזרת בדמיוני את כל הדברים שראיתי והרגשתי במדיטציה ,מטמיע את השינוי ומתחברת לאמונה שיכולה לצמצם את הפער, יכולה לעשות את המהפך המתבקש.......
חווה בוקר של שקט עצום....
חווה את עצמי נשית ורכה
חווה את עצמי יפה, יפה , יפה....
כינוי:
שירול
בבלוג זה
בכל הבלוגים
