תהליכי הרגש

והנה אני שוב בנקודה שכזו.... 

אחרי שנים רבות של בריחה , עישון סמים ועירפול חושי יומיומי ויתרתי על המקום הזה...לפני כמה שנים הפסקתי ביום בהיר את ההרגל שהיה חזק ממני, שהיה חלק ממי שהיתי, לא ידעתי איך אחיה בלי פסקי הזמן שהסוטול העניק בעבורי, לא ידעתי איך אברח כשלא אוכל יותר על המציאות...

הפלא ופלא לא רק שזה קרה בקלות עולמי נפתח וקרו לי המון דברים מופלאים. אותו צורך קדום נעלם כלא היה...

מוצאת את עצמי שוב בנקודה שעלי לוותר על משהו ממני, כלי שמשרת אותי נאמנה מזה תקופה....

להבדיל מהסמים שהיו עינין יומיומי הפעם מדובר בחוויה שקוראת פעם בשבוע... זה גם לא עינין גדול ובכל זאת מעצם העובדה ששוב זקוקה לעזרים חיצונים על מנת לפרוק ולשחרר הבנתי שלמעשה נמצאת באותה נקודה ואף גרועה מהקודמת....

כל יום חמישי יש לי ערב שתיה עם חברות...אני שותה רק יין...עד כאן לא נשמע נורא- נכון?    

אבל זה הפך להיות נורא...אין לי בעיה לשתות בקבוק ועם חברה נכונה גם 2 בקבוקים.... מלבד הגועל למחרת, התחושה הקשה של הגוף עלה בי גועל על בדיקת הגבולות...

עד מתי אהיה מושכת את הקצה עד לרגע שכמעט נקרע, נשבר ומקלקל? עד מתי אהיה משתמשת בסוטול כמפלט לחוסר היכולת לשחרר?

עד מתי????????

אתמול התעוררתי עם תחושות פיזיות מאוד קשות, הבנתי שזהו, זה הסוף לשתיית היין שלי...

אם היתי שותה כוס, שתיים מתמסטלת ומסיימת את העינין הכל היה נראה אחרת...

אני שותה עד שנגמר...היין או הערב... היכולת שלי היא לא נורמלית והגוף כבר צועק עלי- חאלס!!! את עוד רגע בת 40 תרגעי.....

אז מקשיבה לו לגוף...ומקשיבה לעצמי שלא רוצה עוד חוויות של איבוד שליטה, שמתעוררת בבוקר עם שפיטה נוראית.

אין אלכוהול בחיי.... לעת עתה....

לא פשוט...