אני כועסת עליך כי הרסת לי.

הרסת לי את החודשיים הבאים שכל כך חיכיתי להם. חיכיתי שתסיים את המבחנים, חיכיתי שתהיה קצת יותר רגוע,

חיכיתי שסוף סוף יהיה לנו קצת זמן ביחד.. והנה, זה תכף מגיע, ומה? עוד שבוע וחצי ואני מסיימת בעבודה, ומה אז?..

התעקשתי להתפטר כל כך מהר כדי שיהיה לי כמה שיותר זמן לבוא אליך, להיות איתך ולתכנן איתך כל יום,

ומה יצא לי מזה בסוף..? החודשיים הקרובים הולכים להיות הכי נוראיים בעולם, אם לא תחזור..

במקום להיות הכי טובים שהיו אמורים להיות בכל התקופה האחרונה. היה יכול להיות לנו כל כך טוב, אבל לא.

כשחושבים על זה, זה קצת רודף אותי- נפרדים לפני רגילות, לפני חופשים, בחופשות מבחנים..

זה כנראה כתוב לי על המצח, "תהרסו לי את התוכניות, pretty please."