היום הסתכלתי במראה, ממש במקרה, והבנתי שהצלחתי.
בחודשים האחרונים הצלחתי לרדת במשקל, וסוף סוף אני מודה שגם אני רואה את זה ולא רק כל מי שסביבי (ומאז שאני
רווקה ירדתי עוד 2 קילו, אז בכלל מרגישים).. רואים בפנים, במותניים.. אני ארוכה ודקה הרבה יותר, ואני כל כך
אוהבת את זה. כל המכנסיים מתחילים לגלוש לי מהמותניים באלגנטיות וכל הבחורות יסכימו איתי שאין הרגשה טובה
מזו אחרי דיאטה.. (שופינג- הנה אני באה)
גם הצלחתי להלבין את השיניים כמו שרציתי. לא יצאתי מדעתי לגבי זה ולא ביזבזתי שום כסף מיותר, לאט-לאט
בכל מיני שיטות יחד הצלחתי. עכשיו כשאני מחייכת זה לא רק ישר, אלא גם מבריק וזו הרגשה כל כך טובה..
הסתפרתי, והשיער שלי שוב מסתדר לו לבד (כמו ששיער חלק אמור לעשות באופן טבעי, פשוט מזג האוויר הים-תיכוני
הלח לא עושה עימו חסד לאחרונה..) ונופל ברכות על המצח שלי, כמו התכנון הראשוני.
התפטרתי מהעבודה כדי לנשום קצת לפני הלימודים, וזה מרגיש טוב מתמיד. אני כבר לא יכולה לחכות ליום ראשון
שהוא גם היום האחרון שלי שם (אח, משחקי מילים), לפתוח שמפניה ולהיפרד מכל מי שהיה היום-יום שלי בעשרת
החודשים האחרונים.
עוד שבועיים אני טסה עם החברות הטובות מהצבא לשבוע כמעט של מנוחה וטיולים ביוון, ואני מחכה לזה כל כך
ובטוחה שיהיה מושלם ולו רק בגלל החברה. כל השאר זה סתם בונוס. זה בטח יעזור לי להתאפס קצת..
התחלתי להשקיע יותר באימוני הכושר, עכשיו כשאני גם מסיימת עם העבודה, יש לי הרבה זמן פנוי לנוח ולעבוד
על עצמי, ואם יש משהו שנותן לך הרגשה טובה לגבי עצמך זה כושר. אז בטח יהיה בסדר.
מסקנה- יש לך חיים גם אחרי שחצי-חיים נעלמים. באמת.