ואז הוא יתקשר אליי בקול השקט והרגוע הזה שהתרגלתי לאהוב, יגיד שנשבר לו מהפיזיקה והוא צריך סיגריה אז בואי רומי,
בואי נשב קצת בחוץ כי אומרים שיש אוויר הרים נורא צלול באיזור הזה של הארץ, את תדברי שעות ואני אחייך את החיוך שובר
החומות שלי ואסתכל עלייך במבט העמוק הזה שבעצם לא אומר כלום. כי אני חתיכת כלום אחד גדול, מתי תביני?.
[איך אני אוהבת אותם ככה- חתיכים, שקטים, מרוחקים וכל כך מלאים בחרא.]
בימים האחרונים אני מרגישה ריקנות מסויימת מסביב למותניים. כאילו חסרות שם ידיים גבריות שיחזיקו אותי חזק ויצמידו אותי קרוב,
נשיקה ונשיכה מול הכניסה לדירה שלי ב3 לפנות בוקר. מישהו להתפתל איתו בין הלימודים לבית, להתגנב מאחורי עצים ולהתמזמז
ליד הקפיטריה. אני יכולה להתאפק, הוכחתי זאת לא פעם בחיים האלה.. אבל אף אחד לא אמר שזה יהיה מהנה.
סה לה וי.
כשבחור צרפתי משגע אומר לך את זה, את חייבת להאמין.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
rain queen