וכשנהיה גדולים ואתה תשב ותספר לבן שלנו,
כי בוא נודה בזה,
זה כנראה יהיה בן,
על המאה שבעים - מאתיים-ish שלך,
והוא יסתכל עליך בעיניים גדולות,
ספק המום ספק מזלזל,
כי מי יודע מה יהיה הסטנדרט אז, עם כל הטינדר הזה,
בא לי לקרוא לכם למטבח או לסלון,
לא כי חלילה בישלתי משהו,
אבל אולי כי בדיוק התחיל משהו טוב בטלויזיה,
אולי, מי ישמע, חדשות,
וכבר מיציתי את הזמן הזה שהתחשק לי להיות לבד
ואני כבר קצת מתגעגעת לפרצופים שלכם סביבי,
בא לי לראות אתכם צועדים בצעדים כבדים לסלון,
אתה קצת יותר והוא קצת פחות,
כי ככה זה בגיל הזה, אולי אתה זוכר,
לראות אותך מסתכל עליי, ואז מחזיר את המבט אליו ומרים גבה,
כמו שתמיד הייתי מבקשת ממך לעשות לי,
אבל רק כשזה מצליח לך,
ואז לראות את שניכם צוחקים.
בא לי שהוא יהיה דומה לך, ורק טיפה לי.
ובא לי לאהוב אותו רק טיפה יותר מכמה שאני אוהבת אותך,
אם אצליח.