דברים שלא מספרים

חזרתי לכתיבת שירים חולניים, כשאין דברים עצובים לכתוב עליהם צריך לגשת לצד הדוחה והרקוב של הנשמה.....

כל-כך יפה

בשערך הגולש כמפל

על גווך הדק והגמיש,

בעינייך החודרות

לעמקי נשמתי האפלה,

בגופך המעוצב ככלי מיתר

הפורט על נשמתי.

ואת רצית שאוהב אותך,

ביקשת זאת במילים

נוטפות דבש מתקתק

בקול ענוג

כחתול מתרפק על נפשי.

ואני, לא אהבתי אותך.

אך עכשיו,

כשאת שוכבת דומם

יפה ושקטה כמו פרח

אני אוהב אותך

אוהב יותר מכל

וכשאני קורע על בירכי לפנייך

והסכין נשמטת מידי

אני אומר לך את אותן מילים

שאמרתי כבר כל- כך הרבה פעמים

תהי יפה ותישתקי!