דברים שלא מספרים

היא יושבת קטנה וחלשה, מבוישת, בפינה קטנה ואפלה. היא כולה צל מרטט, בגוונים חיוורים של לבן, כמעט שקופה. מקווה בלבך להעלם, מקווה בליבה להראות. היא יודעת שאם רק תירצה, ואם קצת אמונה, היא תוכל להמריא לשמיים, להופיע בגוונים רחוקים של צבע ולנפץ את המעטה השחור שעוטף אותך,בגללה. עכשיו היא בוכה, מרגישה אשמה, אבל היא לא, אתה יודע זאת, בכוח שנתת לה איך היא תאכל לעזור? והיא ביקשה מימך לא פעם, בלחישה הנבלעת ברוח, שתלטף אותה, שתחזק אותה. אבל היא לא כועסת, ואיך תוכל? כשיש לה כל-כך מעט אמונה בעצמה, כשיש לה כל-כך מעט אמונה בעצמך. גברת ביטחון עצמי.

מוקדש לידיד טוב שלי שמיום ליום אני מגלה כמה הוא נהדר, וכמה הוא לא רואה את זה.

                                                                                                    מוקדש, לך.