דברים שלא מספרים

*שקד

*מי?

*אחות של ניצן...

*אהההה....למה היא לא באה היום?

*היא באה! והיא שיחקה לך בשער, והיא דיברה איתך, והיא צחקה איתך, והיא היתה מאושרת כשהנחת את ראשך קרוב לשלה, והיא כמעט בכתה כשהלכת.

סתם ככה.

כרגיל. תמיד כשאני באה, אתה הולך!

אני צריכה להפסיק לנפח את זה.

אני יודעת שזה לא בכוונה.

או מקווה לפחות...

אבל כשהגעתי סוף סוף, וישבת שם, וחייכת אליי, רציתי לשבור את האוטו הזה, שלא תוכל לנסוע! ושנוכל לשבת עוד כמה שעות ולדבר...שלעוד כמה שעות אני איהנה מהאשליה שאתה אולי קצת, קצת קצת, באיזה שהוא שבריר בגוף המדהים שלך, שלי.

אבל אני הרי תמיד אשאר בשבילך, מה שאני בשביל כולם, גם בשביל אלה שזוכרים את השם שלי,

אחות של.

ולא יותר.

במיילה אמרו לי שאתה לא טוב בשבילי. אולי כדאי פעם אחת לבטוח בהם ולא להשוות אחרי היופי המתוק והמסנוור שלך?

האם זה אפשרי?

לא כשאתה לצידי. לעולם לא. תן לי להכיר אותך. אם לא אהבה אז לפחות ידידות...?

דיברתי הרבה,

אל קירות שותקים.

אמרתי מה שבליבי,

אך אתה לא תדע לעולם.

מזל שאתה לא קורא בבלוג שלי...