דברים שלא מספרים

אני לא יודעת...הייתה איזו התרגשות קלה לראות שוב את התמונה ואת הצבעים המוכרים, גם עם הם בוודאי לא בדיוק אותם גוונים.

אבל משהו בתמונה המוכרת, לשבריר שניה, ריגש אותי עד דמעות כמעט, שוב הרגשתי את אותה החמימות שהייתי מרגישה באותה תקופה, שוב הרגשתי את השימחה, שוב הייתי בבית.

אחרי זמן רב שלא מצאתיעיצוב חדש שבאמת התחברתי אליו, החלטתי שאולי הוא לא צריך להיות ממש חדש, ואולי עשיתי טעות שבכלל שיניתי את העיצוב מלכתחילה...אבל לחזור על אותו עיצוב פעמיים?! השאלה הזדעקה במוחי...לא יודעת, משום מה זה נראה לי כמו מן מסר לעולם שאני חוזרת לאותה תקופה, כי הרי שיניתי את העיצוב מהתחלה בכדילהשאיר את הדברים מאחורי ולהמשיך הלאה, ועכשיו? למה זה הופך אותי? אני חוזרת שוב למקומות שמהם ברחתי, האם זה רק העיצוב הטיפשי של הבלוג? אם כן, אז למה אני רושמת על זה בכזו דייקנות ואובססיביות כאן? או שאולי זה לא רק העיצוב?

מה דפוק בי?