מה שחבל באמת

זה שתחום הפסיכיאטריה

לא היה כל כך מפותח עוד בזמן השואה

אין ספק שמנות גדולות של נוגדי דיכאון כגון פרוזאק ציפרמיל ואחרים

היו עוזרות מאוד לעבור את השואה

במצב רוח טוב יותר

כשהדיכאון צף

ובא לך למות פשוטו כמשמעו

ואז יש המון מחויבויות ואנשים שעשויים להיפגע מזה שתחליטו ככה למות באופן חד צדדי

אני תוהה אם לא היה עדיף כבר בשואה כשבחרו בשבילך למות וזהו

בלי כל ההתעסקויות המסובכות האלה שמסביב

אין ספק שהיה משהו טוב בפתרון הסופי

הוא בהחלט נתן תשובות