ופתאום דברים שאני נזכרת בהם- אני קולטת שקרו לפני 5-6 שנים. ואפילו יותר.

אנשים שתמיד אתגעגע אליהם. מקומות, ריחות וחוויות. 

ומצד שני אוספת חוויות חדשות. והבנות שונות ממי שנמצא בארץ.

אני חושבת שיהיה בסדר. אולי אני צריכה להפסיקלדאוג ככ הרבה.

עכשיו חזרתי מחופש.

כן, אני. חופש

מי היה מאמין?

מאז שהגענו לפה לא באמת נחתי לשניה. לא יכולתי לתת לעצמי לנוח שמא יקרה משהו.

הייתי בלחץ כל הזמן שמשהו יקרה ונצטרך לחזור ולא הייתי מוכנה לזה.

עכשיו אחרי כמה חודשים של יציבות יחסית הרשיתי לעצמי לנקות את הראש.

זה היה ממש נחמד. כבר שכחתי מה זה חופש אמיתי. לא "יום חופש" שבו אני פשוט עובדת מהבית..

והיה לי כייף עם החצי השני שלי. מזל שמצאתי מישהו שיכול להכיל אותי ואת השגעונות שלי.

אולי יהיה בסדר?

עכשיו בסדר?

למרות שרשימת הציפיות שלי מעצמי ארוכה כמו רשימת מכולת לפני החג, אני חושבת שהצלחתי לנוח מהלחץ מעצמי ל36 שעות שלמות.

מנסה לעמוד כל הזמן ביעדים כמעט בלתי אפשריים שאני מציבה לעצמי. ואני חושבת שאני בדרך הנכונה. 

כבר כמעט שנתיים פה..